דמיינו עולם שבו אתם משלמים כסף על משהו שהבנק שלכם עושה בשבילכם כבר באופן אוטומטי, דיגיטלי וללא כמעט עלות. עולם שבו עמלות "עתיקות" עדיין קיימות, למרות שהסיבה לקיומן נעלמה מזמן. אה סליחה, זה העולם שאנחנו נמצאים בו היום..
בדיוק בהקשר הזה הייתה הדרמה האחרונה במסדרונות הכנסת, שם מנסים שרי ממשלה מסויימים להילחם בשני "שרידים היסטוריים" כאלה: עמלת שורה ודמי משמרת.
הסיפור מתחיל עם הצעת חוק חדשה של ח"כ אביחי בוארון, שאושרה לאחרונה בוועדת השרים לחקיקה. המטרה: לבטל לחלוטין את שתי העמלות הללו, בטענה שהן מיותרות בעולם הבנקאות הדיגיטלי של ימינו, צודק. הצעת החוק הזו תעלה בקרוב להצבעה ראשונית במליאת הכנסת, אבל אל תתנו לשמחה להטעות אתכם, הדרך עוד ארוכה, וקיימת התנגדות מצד בנק ישראל.
עמלת שורה:
עמלת שורה היא למעשה עמלה שהבנק גובה על כל פעולה שמופיעה ב"שורה" בדף החשבון שלכם. פעם, כשהכל היה ידני ודורש ניירת, זה היה הגיוני. כל פעולה כמו העברה בנקאית, משיכת מזומן או הפקדת צ'ק, דרשה עבודה פיזית מהבנק. היום? הכל ממוחשב. עלות הביצוע עבור הבנקים ירדה דרסטית, אבל העמלה נותרה בעינה, בשינויים כאלה ואחרים.
הסיפור של עמלת השורה בקצרה:
-
פעם: עמלה מרכזית ששיקפה עלות אמיתית של ניהול ניירת ופעולות ידניות.
-
2014: רפורמת המסלולים נכנסה לתוקף. הרפורמה איפשרה ללקוחות לשלם סכום קבוע על מכסת פעולות, מה שהפחית משמעותית את עמלות השורה עבור רבים.
-
היום: כ-68% מהלקוחות כנראה נהנים מפטור מלא או מבצעים מעט פעולות, ולכן לא משתלם להם להצטרף למסלולים. יחד עם זאת, 16% מהלקוחות עדיין משלמים יותר מ-10 שקלים בחודש על עמלות עו"ש ולא הצטרפו למסלולים.
דמי משמרת: איך הבנקים גובים כסף על כלום?
ועכשיו, לחלק המעניין יותר, שנדמה לרבים כמעט שקוף: דמי משמרת.
אז מה זה בכלל דמי משמרת?
דמי משמרת הם עמלה שהבנק גובה מכם על עצם זה שהוא מחזיק ושומר עבורכם ניירות ערך (כמו מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכדומה) בתיק ההשקעות שלכם. חשוב להבין שזו לא עמלה שקשורה לקנייה או מכירה של ניירות ערך, את העמלות האלה אתם משלמים בנפרד. דמי משמרת נגבים פשוט על עצם ההחזקה, בדרך כלל אחת לרבעון, והם מחושבים כאחוז משווי תיק ההשקעות שלכם.
בעבר, כשהיה מדובר בניירות פיזיים, הדבר היה כרוך בלוגיסטיקה, אבטחה ושטחי אחסון. כיום, בעידן הדיגיטלי, כל השמירה היא ממוחשבת לחלוטין. עלות "השמירה הפיזית" הזו עבור הבנק היא אפסית.
הבעייתיות עם דמי משמרת בכמה נקודות מרכזיות:
-
שימוש כדמי ניהול: בפועל, הבנקים משתמשים בעמלה זו כמעין דמי ניהול כלליים.
-
ייעוץ השקעות: הבנקים טוענים שדמי המשמרת כוללים גם את עלות ייעוץ ההשקעות, אך בפועל, רק לקוחות עם תיקים גדולים מאוד זכאים לייעוץ משמעותי.
-
סכומים גבוהים: דמי משמרת בישראל נעים בין 0.15% ל-0.25% לרבעון. זה אולי נשמע מעט, אבל זה מצטבר לסכומים משמעותיים מאוד, והכנסות הבנקים מעמלות ניירות ערך (כולל קנייה ומכירה) עומדות על כ-3 מיליארד שקל בשנה!
תוכנית בנק ישראל מול הצעת החוק:
בנק ישראל מתכנן כבר למעלה משנה לשנות את מבנה עמלות ניירות הערך. הרעיון הוא להפוך את דמי הניהול לעמלה קבועה בשקלים (לפי גודל התיק) ולהוסיף עמלה נפרדת רק למי שמקבל שירותי ייעוץ. אלא שהתנגדות של רשות ניירות ערך, שחוששת מפגיעה בקרנות הנאמנות, מעכבת את התהליך.
ולכן, בנק ישראל צפוי להתנגד נחרצות להצעתו של ח"כ בוארון לבטל כליל את דמי המשמרת, שכן הדבר ישאיר רק עמלות קנייה ומכירה. עם זאת, ייתכן שכל המהלך של בוארון נועד דווקא להפעיל לחץ על בנק ישראל לזרז את עבודתו בנושא.
תראו, המאבק על עמלות הבנקים הוא לא רק מאבק על כמה שקלים בודדים בחודש. הוא משקף דיון רחב יותר על היחס בין העלויות בפועל למודלים עסקיים מיושנים, ועל התפקיד של המדינה בוויסות שוק הבנקאות לטובת הצרכנים, מה שהיא בבירור לא עושה כמו שצריך. זה לגמרי אבסורד שרגולטור, שייעודו המוצהר הוא להגן על הצרכנים ולשמור על יציבות המערכת, מתנגד למהלך שנועד להפחית עומס כלכלי פשוט מיותר מהציבור. ההתנגדות הזו מעלה סימני שאלה קשים לגבי סדרי העדיפויות של בנק ישראל והאם הוא באמת פועל לטובתנו. ומרתיח אותי ברמה האישית!
ולמי שרוצה להבין יותר לעומק, אני ממליץ בחום לשמוע את הפרק שלי עם לינור דויטש מלובי 99 (פרק 26 בפודקאסט שלי "מפת החום") כדי להבין את מאחורי הקלעים של הגופים הכי חזקים במדינה ואיך הם בעצם ממשיכים לשמור על החוקים המיושנים, רגולציות רופפות שזקוקות לעדכון אך לא מקבלות, ואיך הם בעצם ממשיכים לפגוע בנו, הצרכנים.
אז האם העמלות המיותרות הללו אכן ייעלמו מחיינו? נחכה ונראה איך הסוגייה הזו תתפתח.
בינתיים עדיף לעבור לתיק מסחר עצמאי ולחסוך את הכאב ראש ;)
כמובן שמי שצריך עזרה עם פתיחת תיק השקעות מוזמן לפנות אליי ואעזור לו.
תשכילו, תצליחו ואל תהיו כבשים!