בימים האחרונים מניית OST האמריקאית, שלא רבים שמעו עליה קודם, הפכה תוך ימים ספורים לשיחת היום ברשתות החברתיות בישראל ובעולם. פרסומים מלהיבים בפייסבוק, קבוצות וואטסאפ עם "מידע פנימי" וטענות על הזדמנות השקעה חד-פעמית גרמו לאנשים בכל הגילאים להזרים כספים למניה. ובאמת, בתוך זמן קצר היא קפצה מ־0.80 דולר ליותר מ־9 דולר. ואז, ברגע אחד, איבדה 96% מערכה, והשאירה אחריה מאות משקיעים עם תיק ריק ותחושת תסכול צורבת.
מה בדיוק קרה שם? ואיך שוב כל כך הרבה אנשים נפלו בפח?
המתכון להונאה: הרצת מניות בעידן הרשתות החברתיות
הרצת מניות (או "Pump and Dump") היא שיטה ישנה אך עם עטיפה חדשה. מדובר במהלך מתוכנן שבו קבוצה של אנשים קונה מניה במחיר נמוך, ומתחילה לקדם אותה בכל פלטפורמה אפשרית: וואטסאפ, טוויטר, טלגרם, פייסבוק, ואפילו במודעות ממומנות שמתחזות לכתבות מקצועיות. הם יוצרים אשליה של מניה "חמה", כזו שהולכת להתפוצץ מחר בבוקר. ככל שמצטרפים עוד ועוד אנשים, מחיר המניה באמת עולה, הרי יש מי שקונה, הם יוצרים ביקוש. ואז, בדיוק כשההייפ בשיאו, המריצים מוכרים את המניות שלהם ברווח עצום. בשלב הזה הבועה מתפוצצת.
הרעיון פשוט: לייצר ביקוש מלאכותי שמבוסס על התלהבות, לא על ערך אמיתי. כשכולם קונים, המניה עולה. אבל כשה"כולם" מגלים שמכרו להם סיפור, כבר אין למי למכור, והמחיר צונח.
OST: מניה קטנה, סיפור גדול
OST היא חברה טכנולוגית קטנה עם שווי שוק של כ־30 מיליון דולר ונפח מסחר נמוך במיוחד. זה חשוב, כי במניות כאלה, מספיק כסף של כמה מאות אלפי דולרים כדי להזיז את המחיר בעשרות אחוזים. לפי עדויות של משקיעים, קמפיין ההרצה התמקד בקבוצות וואטסאפ סגורות, שנראו "מקצועיות". נשלחו ניתוחים טכניים, המלצות "מבוססות", ולעיתים אף צוטטו שמות של אנליסטים מוכרים, בלי אישור ובלי קשר למציאות. חלק מהנפגעים מספרים שנכנסו בעקבות חבר קרוב, אח, או אפילו המלצה של בן משפחה שהאמין ל"מי שמנהל את הקבוצה".
המניה טסה מעלה יותר מ־1000% תוך ימים ספורים, ואז הגיע הרגע שבו המריצים מימשו את כל ההחזקה שלהם. זה קרה ביום אחד, במחי לחיצה. המחיר התרסק ל־0.55 דולר. עשרות אלפי שקלים של חיילים, משקיעים, ואנשים נורמטיביים פשוט נמחקו.
הגרסה המתוחכמת: הרצה שמתחפשת ל"פונדמנטלית"
בעוד ההונאה של OST בוצעה בשיטה הבסיסית של Pump & Dump, קיימת גם גרסה "אלגנטית" ומסוכנת לא פחות, שבה מריצי מניות מסתתרים מאחורי ניתוחים פיננסיים שנראים מקצועיים לחלוטין. קבוצות של חשבונות טוויטר באנגלית, שכל אחד מהם עם אלפי עוקבים, מתחילים לפרסם ניתוחים על מניה קטנה, לרוב עם שווי של 100–200 מיליון דולר, ויוצרים סביב אותה מניה סיפור. הם מסבירים למה היא צריכה להיסחר במכפיל גבוה יותר, מתייחסים לדוחות, מדגישים שיפור, ואז דוחפים את הסיפור לעוקבים.
ברגע שהמניה באמת עולה הם מתחילים למכור בשקט. וכשהם נעלמים, המניה חוזרת לגודלה האמיתי. והמשקיעים? נשארים עם נייר חסר ערך. זו כבר לא הונאה וולגרית – אלא "הונאה פונדמנטלית", קשה יותר לזיהוי, אך לא פחות מסוכנת.
איך מזהים מניה בהרצה? שימו לב לאותות האזהרה הבאים:
-
קבוצות שמציעות "טיפים חמים" בחינם – לרוב מסתירות אינטרס ברור.
-
מניה קטנה עם שווי שוק נמוך שפתאום מופיעה בכל מקום.
-
עליות חדות מאוד בפרק זמן קצר – בלי שינוי מהותי בדוחות או בפעילות העסקית.
-
פעילות חשודה ברשתות: הרבה אנשים שונים ממליצים פתאום על אותה מניה, באותו ניסוח.
-
פרסומים ממומנים שמזכירים שמות של מומחים מוכרים – בלי אישור מהם.
-
תגובות שמייצרות לחץ פסיכולוגי ("פספסת את הגל", "אני כבר הרווחתי 70%", "עוד שנייה זה מתפוצץ").
לסיכום: אם זה קל מדי – אל תיגעו בזה
עולם ההשקעות לא בנוי על קסמים, אלא על עבודה קשה, למידה, סבלנות וניתוח אמיתי. אין קיצורי דרך. אם מישהו מחלק לכם הזדמנות חינמית לעשות כסף, כדאי שתשאלו את עצמכם מה האינטרס שלו. ואם זה נשמע טוב מדי: זו בדיוק הנקודה לעצור.
זכרו: אם זה בחינם אתם המוצר.
והכי חשוב, תחקרו בעצמכם. אל תסמכו על קבוצות, פוסטים או קולות רקע. לפעמים, חיפוש של דקה אחת בגוגל או בטוויטר היה יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים. אל תהיו הצעד האחרון בשרשרת, תהיו החכמים שמזהים את הפח לפני שנופלים לתוכו.