דמיינו בית חדש, נקי, מצוחצח, גג יפה ועכשיו גם גג סולארי. למה? כי זה החוק. זה לא חלום, אלא מציאות שתיכנס לפועל בישראל כבר בדצמבר הקרוב, כשכל בנייה חדשה מעל שטח מסוים תחויב במערכת סולארית כתנאי לקבלת טופס 4. במשרד האנרגיה קוראים לזה צעד היסטורי, כזה שאמור להפוך את החשמל שלנו לנקי יותר, זול יותר ובטוח יותר. הסקירה הזו בוחנת את ההבטחות מול האתגרים הכלכליים והפוליטיים העומדים בפני שוק האנרגיה הסולארית בישראל, ומדוע חובה רגולטורית, יחד עם שינויים גלובליים, עלולה לטלטל את הענף כולו.
בואו נתחיל מהתחלה, בעולם כולו מתרחש בעשור האחרון מעבר מסיבי לאנרגיות מתחדשות, וגם אצלנו, עם השמש הישראלית החזקה, נדמה שזה הפתרון המתבקש כאשר העולם שלנו ממשיך לסבול מהתחממות גלובלית מאסיבית בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים (אספקת אנרגיה בדרך של נפט, גז טבעי ושריפת פחם). חברות סולאר שמפתחות, מתקינות ומפעילות מערכות לייצור חשמל מהשמש, זכו לעידוד מסיבי, במיוחד הודות להלוואות זולות ותמריצים ממשלתיים והבנה עולמית שאם הממשלות לא ינקטו בפעולה מאסיבית לעידוד התחום, כדור הארץ צפוי לאסונות אקלים שעלולות להשמיד הכל . ההיגיון פה הוא פשוט: תייצר חשמל דרך מקור אנרגיה בלתי מתכלה כמו השמש, תקטין את התלות בתחנות כוח מזהמות, ותחזק את ה"פיזור" במקורות ליצירת אנרגיה.
אלא שכמו תמיד, הכלכלה והפוליטיקה לא משחקות לפי תסריט פשוט. בארצות הברית ראינו בשנה האחרונה עד כמה שינויי ממשל משפיעים על כל הענף. טראמפ, שחזר לזירה עם קו פרו־נפט וגז, אמנם טרם ביטל בפועל את חוקי הסבסוד הירוק שהעביר ממשל ביידן (IRA), אבל עצם העלאת טיוטות לביטול ההקלות ולצמצום התמיכה באנרגיות ירוקות יצרה פאניקה. מניות החברות הסולאריות כמו אנפייז או סולאראדג' הישראלית, התרסקו, עוד לפני שנחקק חוק אחד בנושא, וממש לא רק בגלל טראמפ.
כדי להבין למה זה קורה, צריך לזכור שהתחום כולו בנוי על מימון. הקמה של שדה סולארי, מערכת גגות או תחנת אגירה דורשת הון עצום, שמגויס לרוב דרך הלוואות ארוכות טווח. כאשר הריבית בארה"ב זינקה מ־0.25% לכמעט 5% מאז 2022, המודל העסקי של החברות פשוט קרס, אמנם לקח לו זמן לאחר שב-2024 הגענו לפיק של ההתקנות החדשות. אך פרויקטים שתוכננו לשנים קדימה הפכו לא כדאיים, והמשקיעים איבדו אמון. גם בישראל הריבית הגבוהה יצרה לחץ, כי העלות של גיוס הון לחברות האנרגיה המתחדשת קפצה, והמימון הפך יקר בהרבה. ואיך לא, התחזיות צנחו.
בתמונה+ קרדיט:ההתקנות הסולאריות בארה"ב ותחזית קדימה לפי גוף המחקר הראשי (SEIA), בהתאם לדוח האחרון.
בישראל תמונת המצב דומה, ובתוך המורכבות הזאת, אתמול פורסם כי קמה רגולציה חדשה: חובת התקנת גגות סולאריים כתנאי לטופס 4. כל בית פרטי עם גג מעל 100 מטר, וגם מבני ציבור, מסחר ותעשייה גדולים, יחויבו להקים מערכת בסיסית שתייצר לפחות 5 קילוואט. במשרד האנרגיה מסבירים שזה יתרום לביזור ייצור החשמל, יחזק את עמידות הרשת בשגרה ובחירום, ויחסוך תשתיות הולכה יקרות.
אבל לא כולם מרוצים.
המועצה הלאומית לכלכלה טוענת שהקמת שדות סולאריים גדולים, עם תשתיות הולכה משוכללות, תהיה זולה ויעילה בהרבה (פרויקט הרבה יותר מורכב ויקר - אך באופן יותר מרוכז עם יתרונות אורכי טווח משמעותיים יותר). לצד רשות החשמל שמזהירה כי המחיר המובטח למי שיתקין מערכת על הגג גבוה פי שלושה לעיתים ממחיר החשמל שמיוצר בשדה, וכל זה עלול להתגלגל לציבור. ההערכות מדברות על תוספת של כ־425 מיליון שקל לשנה אם יגיעו ל־100 אלף גגות, ואף 888 מיליון שקל לשנה אם יעמדו ביעד השאפתני של 150 אלף גגות, מה שיכול להעלות את חשבון החשמל בכ־2.5%.
מאחורי כל זה עומדות החברות. דוראל אנרגיה (DORL) בונה על התחום הזה שנים, משלבת חקלאות עם פאנלים (נקרא גם: אגרו־וולטאי), מפתחת גם פרויקטים לאגירת אנרגיה ומימן ירוק, ומתפקדת טוב גם בישראל וגם בשווקים בארה"ב ובאירופה. מניית החברה הציגה תשואה חיובית של כ-65% בשנה האחרונה. החברה יכולה להרוויח מהרגולציה החדשה באמצעות גידול משמעותי בצבר הפרויקטים שלה בישראל, הגדלת היקפי המכירות של ציוד והתקנות, ופוטנציאל להכנסות יציבות יותר ממתקני גגות קטנים רבים. עם זאת, היא חשופה לסיכוני מדיניות תנודתית בארה"ב, לשינויים בריבית העולמית שמשפיעים על עלויות המימון של פרויקטים עתירי הון, ולתחרות גוברת בשוק הישראלי הצפוף.
נופר אנרג׳י (NOFR) מתמקדת בעיקר בגגות סולאריים ובאגירה, עם פריסה רחבה בישראל וגם באירופה, ובשיתופי פעולה עם גופים מוסדיים. מניית החברה הציגה תשואה חיובית של כ-20% בשנה האחרונה. עבור נופר, החובה החדשה פותחת שוק חדש ונרחב להתקנות גגות בישראל, מה שיכול להקפיץ את הכנסותיה ממגזר זה, וכן לייצר הכנסות חוזרות מתחזוקה ושירותים. הסיכונים עבורה כוללים את תלותה בתמריצים ממשלתיים, רגישותה לעלויות המימון בשל היקף פעילותה, והחשש שהציבור יירתע מהעלויות וילחץ לשינויים נוספים ברגולציה.
אנלייט (ENLT) פועלת בשיטה של "הכל במקום אחד" (one stop shop), מתכנון ועד הפעלה ומחזיקה גם פעילות רוח באירופה ופרויקטים גדולים בארצות הברית, עם יתרון משמעותי בגיוס הון בזכות ההנפקה שלה בנאסד״ק. מניית החברה הציגה תשואה חיובית של כ-40% בשנה האחרונה. אנלייט יכולה לנצל את מעמדה כחברה גלובלית ויכולותיה בגיוס הון להקמת פרויקטים גדולים יותר וגם לפעילות מוגברת בישראל, תוך ניצול הידע והניסיון שצברה. הסיכונים איתם היא מתמודדת הם גלובליים במהותם מה שגם הופך לשחקנית שצפויה להרוויח הכי פחות אם לא תעביר את הפוקוס לשוק הישראלי. חשיפה לשינויי מדיניות בארה"ב ובאירופה, תנודתיות בשוקי ההון והשפעת הריבית הגלובלית על כדאיות הפרויקטים שלה ברחבי העולם.
סולאראדג' (SEDG): חברה ישראלית בולטת נוספת, הממוקדת בעיקר בשוק הפרטי. מנייתה חוותה תנודתיות בשל טיוטות להצעות חוק לביטול הטבות מס בארה"ב, במיוחד הטבות שקשורות להתקנות לצרכנים הפרטיים. הבעיה של סולאראדג' במקרה זה היא שאין לה שוק משמעותי בתחום המסחרי (מערכות בהספק גבוה) בו לא היו ביטולים של הטבות משמעותיות, זאת בניגוד למתחרות. הבנייה של המוצרים שלה מבוססת על מיקרו-אינוורטרים (ממירים קטנים המותקנים לכל פאנל בנפרד, לעומת ממירים מרכזיים), מתאימה יותר למערכות סולאריות קטנות, בעוד שאינה מאפשרת הקמת מערכות מסחריות גדולות, שבהן השוק עדיין נהנה מהטבות מס כבדות, מה שגם מסביר באופן מסויים את ההתרסקות המאסיבית שלה לעומת רוב חברות האנרגיה הסולארית. המשמעות היא שמערכות סולאראדג' עלולות להיות יקרות יותר ביחס למתחרים כתוצאה מכך, מה שנגס להן בנתח שוק מהשוק הפרטי. עם זאת, ראוי לציין שקו המוצרים שלה כיום נכלל בהטבה של ייצור מקומי בארה"ב (domestic content), מה שממצב אותה כאופציה טובה בתחום TPO's מסחריים (Third Party Ownership – מודלים עסקיים בהם צד שלישי מחזיק במערכת הסולארית ומספק חשמל לצרכן), זה מונע ביטול מיידי של הטבות אלא הדרגתי עד 2031. המלאיים הענקיים של החברה, שהוכרזו כהפסד באחד הרבעונים בשנה שעברה וגרמו לגל משקיעים נוסף לעזוב את המניה, מאפשרים לה כעת לעשות מבצעים אגרסיביים ולממש קריאות אחריות (RMA או Return Merchandise Authorization – תהליך החלפה או תיקון מוצר במסגרת האחריות) במחיר אפסי ללקוח, מה שכבר הוביל ללקיחת נתח שוק של כ-8% (בערך) מהמתחרים השנה, והמגמה צפויה להמשיך, מי לא רוצה מוצר איכותי בזול? אסטרטגיה זו של הורדת מחיר על חשבון הרווחים בתחום המסחרי הוצהרה על ידי החברה בשיחת המשקיעים האחרונה ומגבירה את העניין במניה לצד ההתעניינות המחודשת בסקטור עצמו.
בנוסף, צריך להבין כי חברות בתחום האנרגיה הסולארית, במיוחד כאלו שפועלות גם בארה"ב, כמו סולאראדג' לדוגמה, מתמודדות עם תנודתיות משמעותית במניותיהן, בין היתר בשל הצעות חוק לביטול הטבות מס בארה"ב. אולם, חשוב להבין כי מדובר ב"פינג פונג" מתמשך בתוך הממשל האמריקאי, כאשר טיוטות לביטול עולות ונחסמות לבסוף, מתוך הבנה שביטול הטבות המס עלול להחזיר את ארה"ב לאחור מבחינה טכנולוגית (ואת זה טראמפ לא רוצה). ולמרות התקופה התנודתית למניות, ההערכה הנוכחית היא שהשיא השלילי כבר מאחוריהן.
לצד זאת, החובה החדשה בישראל עשויה להגדיל לחברות אלו את הביקוש בטווח הקצר ולייצר הייפ, אבל לא מבטיחה רווח מיידי, שכן התחרות עשויה להתחזק והשוק יוצף בספקים. יתרה מכך, אם הציבור לא יעמוד במחירים, או שהחקיקה תשתנה בממשלה הבאה, גם הפרויקטים ייתקעו. טראמפ, כפי שציינתי קודם, מחק כמעט את כל הפעולות והמענקים שביידן עשה בליל הכניסה שלו לבית הלבן, ובכך הוכיח שמה שנראה בטוח יכול להימחק אם הרוח הפוליטית משתנה, וזה מסר חשוב גם לשוק הישראלי: רגולציה יכולה להמריא או להתרסק בין לילה, ואף להשפיע באופן דרמטי על מחירי החשמל לצרכן הסופי. הסיכון הטמון בכך הוא שהפרויקטים, שהחברות מתחייבות עליהם לטווח ארוך, יהפכו ללא כדאיים כלכלית, ויפגעו ביכולתן לפרוע חובות ולספק תשואות למשקיעים.
ומאיפה הלחץ נובע שאלתם?
להלן התפלגות צריכת האנרגיה במדינת ישראל, כדי שתבינו את סדרי הגודל:
קרדיט: דו"ח מצב משק האנרגיה 2025 סיכון שנת 2023.
ניתן לראות את ההבדלים בין ממוצע המדינות ב OECD בשימוש באנרגיה מתחדשת מתוך סך צריכת האנרגיה (13%) לעומת ישראל (6%) מה שמדגיש את כך שיש עוד הרבה עבודה במדינתנו עד למצב שבו נדביק את הפער עם המדינות שהשכילו ויכלו להשקיע שם משאבים עוד לפני.
במירוץ אחר אנרגיה ירוקה, ישראל מהמרת על רגולציה מחייבת, אך הצלחת המהלך תלויה במידה רבה באיזון העדין בין תמריצים כלכליים, יציבות פוליטית ונכונות הציבור לשלם את המחיר.
כך או כך נראה שהמדינה סוף סוף מתחילה להכיר בצורך הבלתי נמנע (וגם בעולם) לעבור לאנרגיה מתחדשת, וככל שנעשה את זה מוקדם יותר, יותר טוב.
וברמה הכספית, בשנה הקרובה, כשהחוק ייכנס לתוקף והקבלנים יתחילו להגיש בקשות לטופס 4, נדע אם החזון הסולארי החדש של ישראל מצליח לזרום, או נתקע בשמש.
ואיך לא, מי שרוצה להעמיק בנושא, יש לי פודקאסט מרתק עם ד"ר אבנר גרוס לגבי כל העתיד של עולם האנרגיה הירוקה ככלל, מהפרקים הטובים ביותר שלי, ממליץ לכם לשמוע בחום (פרק 75 בפודקאסט "מפת החום").
