עד לא מזמן, אלטשולר שחם שלט בשוק הגמל כמעט ללא עוררין. אבל כמו שזה נראה עכשיו, הציבור מצביע ברגליים. יותר מ־2.3 מיליארד שקל יצאו מהגוף הזה רק ביוני, חודש שני ברציפות שבו הוא חוצה את רף ה־2 מיליארד שקל בנטו שלילי.
מתחילת השנה? כבר 9.3 מיליארד שקל החוצה. זה קורה אחרי שנים של ביצועים חלשים ותלות בשווקים זרים, בזמן שתל אביב סיפקה תשואות חזקות במיוחד.
בתמונה הבאה אני מצרף לכם תשואה של מדד ת״א 90 (HRLF) ומדד S&P500 שזה (SPY)
אבל מור לא לבד. גם אנליסט רושם שנה חזקה, עם גיוסים של 1.2 מיליארד שקל ביוני, ו־8.3 מיליארד מתחילת השנה, הכי הרבה בתעשייה. התשואות שלו אולי פחות מבריקות במסלול המנייתי, אבל הוא עדיין מציג נתונים טובים במסלול הכללי ונמצא עמוק בצד החיובי של מאזן הכסף.
מיטב, הגוף השני בגודלו בשוק, שמר גם הוא על קצב גיוסים גבוה, עם 701 מיליון שקל ביוני ו־3.8 מיליארד מתחילת השנה. הוא נמצא באזור האמצע, ושומר על נתח שוק גדול ויציב.
ומהצד השני, ילין לפידות. גוף שהיה עד לא מזמן מהמצליחים והאהובים על הציבור, סיים את יוני עם יציאה של 195 מיליון שקל, החודש הגרוע ביותר שלו מאז 2022. גם כאן, התמונה ברור, התשואות החלשות, בעיקר במסלול המנייתי, והחשיפה הגבוהה לחו"ל, גורמות ללקוחות לחפש אלטרנטיבות. המצב הזה בולט במיוחד כשמסתכלים על החברות הביטוח. כלל ביטוח רשמה תשואות גבוהות במיוחד במסלול הכללי (7.7%), אבל למרות זאת איבדה 376 מיליון שקל ביוני ו־2.3 מיליארד שקל מתחילת השנה. הראל איבדה 177 מיליון ביוני, ו־1.2 מיליארד מאז ינואר.
וכששואלים למה זה קורה, התשובה פשוטה: השוק למד להסתכל על תשואה לפני מותג. מי שמספק ביצועים מושך כסף. מי שלא, נענש.
המגמה הזאת מתחזקת ברקע ציפיות להורדת ריבית בהמשך השנה, תקווה לסיום הלחימה בעזה, ודיבורים על נורמליזציה אזורית שיכולה למשוך השקעות. בשוק המקומי רואים יותר אינדיקטורים חיוביים, ובמקביל המשקיעים שומרים על עין פקוחה גם על התפתחויות בארה"ב, כולל איום המכסים שמרחף באוויר והמדיניות של הפד.
ומה אפשר ללמוד מזה בתור משקיעים?
לא תמיד צריך לרדוף אחרי הגוף הכי גדול או הכי מוכר. מי שמציג תשואות טובות, עם ניהול סיכונים נכון וחשיפה מדויקת לשוק המקומי, הוא זה שזוכה באמון הציבור. חשוב להסתכל כל הזמן גם על הביצועים וגם על הטרנדים של תנועות הכסף, כדי להבין איפה נמצא הכסף החכם, ולאן הוא זורם.
