מהפכת התשתיות בדרך: המהלך החדש באוצר שיזרים סכומי עתק לתשתיות מקומיות

לפני כמה ימים פורסמה הכתבה הזאת 👇

קרדיט: גלובס

ואני פה כדי לסכם לך את עיקרי המשמעויות ולמה זה מאוד מאוד מחזק את התזה שלי כלפי כל תחום התשתיות בישראל בשנת 2025 וכאפיק השקעה אטרקטיבי (מכין לכם גם כתבה על התעשייה).

מה המהלך שהאוצר רוצה לקדם?
האוצר מציע להרחיב את הפטור ממס הכנסה להשקעות של גופים מוסדיים (כמו קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוח) בפרויקטים תשתיתיים ונדל"ניים בישראל.

שינויים עיקריים:

• כיום: פטור חלקי רק עבור השקעה של 20% מסך נכסי קופת הגמל שהגוף מנהל.

• מוצע: פטור עד 49% השקעה של גוף מוסדי בודד, ועד 75% השקעה בשותפות בין כמה גופים מוסדיים.

• ההקלות יאפשרו השקעה בפרויקטי תשתית גדולים ויוקרתיים, כמו רכבת, נמלים, אנרגיה, נדל"ן ומיזמי הייטק.

מי צפוי ליהנות מהמהלך?

חברות תשתית ונדל"ן גדולות בישראל, ביניהן:

• שיכון ובינוי

• אקרשטיין

• אלקטרה תשתיות

• שפיר הנדסה

• קבוצת אשטרום

• קבוצת דניה

• אורמת טכנולוגיות (אנרגיה)

• אנלייט, דוראל, אנרג'יקס (אנרגיה ירוקה)

בעיקרון הסיבה שהמדינה עושה את המהלך הזה היא מאוד פשוטה. המדינה צריכה כסף כדי להקים את כל אותם פרוייקטים שהיא מתכנת.

ובכמה מילים:

• להזרים הון לתשתיות: חיזוק התחום לאחר מלחמת חרבות ברזל, במיוחד בפריפריה ובמיזמים אסטרטגיים.

• צורך בתקציבי עתק: המדינה צפויה להוציא כ-53 מיליארד ש"ח על פרויקטים, ויש צורך בגיוס הון פרטי לצידם.

• הפחתת תלות במימון חוץ: כיום גופים מוסדיים משקיעים יותר בפרויקטים בחו"ל (בגלל מגבלות המס), והמדינה שואפת להחזיר את ההון הזה לארץ.

• צמיחה כלכלית: השקעה בתשתיות מייצרת תעסוקה, פריון וצמיחה ארוכת טווח.

• תיקון עיוות רגולטורי: ההחרגה של קופות גמל ממס נוצרה בעבר ממניעים טכניים ולא ענייניים.

למה זה מהלך חיובי?

• מאיץ פרויקטי תשתית רחבי היקף כמו כבישים, רכבות, מתקני אנרגיה ומתקני מים.

• פותח את ברז ההשקעות הפנסיוניות שמנהלות נכסים בהיקף של 916 מיליארד ש"ח.

• מאפשר פיזור השקעות והפחתת סיכון למוסדיים.

• תורם למשק המקומי במקום להשקיע באג"ח חו"ל, משקיעים במשק הישראלי.

• מקטין את הפערים מול אירופה וארה"ב, שם השקעות תשתית פטורות ממס.

• אין עלות פיסקלית ישירה. המדינה לא מפסידה בפועל הכנסות מהטבה שלא נוצלה עד כה.

• עוקף חסמים בירוקרטיים קיימים שבלמו מוסדיים מלהשקיע בפרויקטים בארץ.

אילוצים ואתגרים קיימים שהמהלך מציף:

• לפי סעיף 9(2) בפקודת מס הכנסה גוף מוסדי חייב להחזיק בשליטה בפרויקט כדי לקבל פטור וגם זה עד 20% מה שהקשה על השקעות משותפות.

• חוסר גמישות: מוסדיים לא יכלו לשתף פעולה בפרויקטים גדולים ואם כן אז לא באחוזים גדולים.

• אפליה מול קרנות ביטוח: קופות גמל הוחרגו מהטבות שקיבלו קרנות ביטוח.

• נוצר מצב אבסורדי בו כסף ישראלי מושקע בפרויקטים אמריקאיים ולא מקומיים.

את כל אלה השינוי חקיקה אמור להסיר. מה צפוי לקרות עכשיו?

• הטיוטה צפויה להתפרסם תוך שבועות.

• אם לא יהיו עיכובים, החוק ייכנס לתוקף בתחילת 2026.

• ההשפעה המשמעותית תתחיל לאחר ההתאוששות הכלכלית ממלחמת חרבות ברזל.

תובנות וסיכום שלי:

• מדובר בצעד אסטרטגי עם פוטנציאל להשפיע על שוק ההון, שוק הנדל"ן והתשתיות.

• יש כאן ניסיון להפוך את קופות הגמל מגוף "חוסך פסיבי" ל"שחקן פעיל" בהשקעות ריאליות.

• כל הקלות המס מותנות בפיקוח ורגולציה של רשות שוק ההון ורשות המסים.

הממשלה דרך משרד האוצר מבקשת לבצע שינוי עמוק בתפקוד של קופות הגמל והגופים המוסדיים, על ידי מתן תמריצי מס שיקדמו השקעה בתשתיות לאומיות.

המהלך עשוי להניע גופים מוסדיים להשקיע מיליארדים בפרויקטים שישפיעו על איכות החיים, פריון העבודה, ואפילו על שוק ההון המקומי.