מלחמת המכסים של טראמפ וההשפעה על ישראל

העולם מתעורר לשבוע חדש שבו סחר חופשי כבר לא מובן מאליו. שעות לפני הדד-ליין שהציב ממשל טראמפ ב1/8, נחתמה סדרת צווים שמטילים מכסים בהיקפים דרמטיים על ייבוא ממדינות רבות, ביניהן גם ישראל. מדובר במהלך כלכלי רב-שלבי, שמסתיר בתוכו לא רק אידיאולוגיה כלכלית חדשה אלא גם תמרון פוליטי, ניסיון לרצות בסיס בוחרים פנימי, ולהשיב ייצור אמריקאי חזרה לארה"ב. טראמפ מצדיק את הצעדים על רקע גירעון סחר עמוק עם רוב שותפות הסחר, אשר לדבריו פוגע בתעשייה המקומית ומוביל לייבוא מסיבי שפוגע בעסקים האמריקאים. דרך הטלת מכסים, הוא שואף להחזיר מפעלים הביתה, לייצר משרות חדשות ולממש את חזון "Make America Great Again".

ישראל והקשר לגירעון הסחר
המכסים על ישראל, בשיעור 15%, נראים במבט ראשון כמהלך מרוסן ביחס למדינות אחרות. אך למעשה מדובר בשינוי חד במדיניות בין שתי מדינות הנהנות מהסכם סחר חופשי מאז 1985. גירעון הסחר של ארה"ב מול ישראל עמד על כ-7 מיליארד דולר, שהיוו בעיני טראמפ עילה להצבת מכס של 17%, אשר לבסוף הונמך ל־15% בלבד בעקבות שורת שיחות ומגעים מדיניים. ההשלכה הישירה תהיה על תעשיות מסורתיות, יצרני חקלאות, ואולי גם על מפעלים בפריפריה.

מדינות נוספות – מי חטף חזק יותר?
המכסים שהטיל טראמפ אינם אחידים והם משקפים בין היתר את מצב הסחר הדו-צדדי, אבל גם את מצב היחסים המדיניים. הנה טעימה מהמהלכים הבולטים:

• קנדה: ספגה את אחת מהמכות הכואבות – מכס של 35% על שורת מוצרים, וזאת לאחר תקופה מתמשכת של מתחים עם הממשל האמריקאי. חשוב לציין: קנדה היא אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב, והמהלך עשוי לגרור תגובה מצידה, כולל פגיעה בענפי פלדה, עץ ורכב.

• הודו: מכסים של 25% – לאחר שטראמפ הודיע על כישלון המו"מ להסכם סחר. טראמפ האשים את הודו בגביית מכסים גבוהים במיוחד על מוצרים אמריקאיים. המהלך עשוי לפגוע במיוחד בתעשיית התרופות והטכנולוגיה.

• בריטניה וברזיל: שתי מדינות שהצליחו להגיע להסכם – ומסתפקות במכס "רך" יחסית של 10%. למרות זאת, גם הן ייאלצו להפעיל פיקוח הדוק על מוצרים מיובאים לארה"ב, במיוחד בתחום הרכב והתעופה.

• וייטנאם: הפחיתה את רף המכסים מ-46% ל-20% לאחר מו"מ מתיש. נושא מרכזי היה "שילוח עקיף", מוצרים שמיוצרים במדינה שלישית אך עוברים דרך וייטנאם בדרכם לארה"ב.

• דרום קוריאה, יפן והאיחוד האירופי: כולן חותמות על הסכמים ל"מכסים אחידים" של 15%. מדינות אלו כמו ישראל הצליחו להימנע ממכסים קיצוניים אך במחיר של פשרות רבות.

• שווייץ וסוריה: חטפו את הרמות הגבוהות ביותר, 39% ו־41% בהתאמה, מהלך שמאותת לעולם שטראמפ לא חושש גם ממדינות ניטרליות או כאלו שנמצאות במגעים מדיניים.

• אפריקה, מזרח התיכון ודרום אמריקה: מדינות רבות נכללו ברשימה, עם מכסים של 15% עד 35%. ירדן, טורקיה, קוסטה ריקה, קונגו ואחרות כולן ספגו מהלך אחיד שמאותת כי אין "מדינות מועדפות" בעידן טראמפ החדש.

ומה עם סין?
למרבה ההפתעה סין דווקא לא נכללה בגל הנוכחי. הסיבה: בין וושינגטון לבייג'ינג קיים הסכם זמני להפחתת מכסים ל־30% בלבד (מסין לארה"ב) ו־10% בכיוון ההפוך. אולם אין מדובר בהסכם סחר מלא, אלא הפוגה מתוחה שעלולה להתפוצץ בכל רגע, צריך להגיד שעדיין ישנם מגעים בין הצדדים להסכם קבוע.

אוסטרליה - הדילמה השקטה
נכון לעכשיו, אוסטרליה לא נכללה ברשימת המכסים, בזכות גירעון הסחר שלה מול ארה"ב. עם זאת, אם בסיס המכס יעלה ל־20%, גם אוסטרליה תיפגע. הממשלה המקומית בוחרת בגישה דיפלומטית ,אך תחת לחץ כבד מהתעשיינים.

השלכות גלובליות – ומה זה אומר על ישראל
מלחמת המכסים החדשה מטלטלת את הסחר העולמי:

• שרשראות אספקה משתנות, חברות מחפשות להוציא ייצור ממדינות שנפגעו מהמכסים.

• השווקים הפיננסיים צפויים להגיב בתנודתיות – במיוחד במדדים מוטי תעשייה ויצוא, שזה גם בדיוק מה שאנחנו ראינו ביום המסחר האחרון ביום שישי.

• המטבעות המקומיים עלולים להיחלש מול הדולר – מה שיוביל לעלייה במחירי היבוא ולהאצת אינפלציה.

בישראל, השפעת המכסים תחול על סחורות בלבד, שירותי הייטק ושירותים דיגיטליים פטורים. עם זאת, הצמצום ברווחי היצואנים עלול להוביל לקיטון בתוצר ולפגיעה בגביית המסים. הדבר מגיע בעיתוי בעייתי: גירעון תקציבי עמוק, מלחמה ממושכת בדרום, ושורת הורדות דירוג אשראי שכבר גרמו לזינוק בפרמיית הסיכון של ישראל.

סיכום ותובנות
ממשל טראמפ בונה חזון חדש של סחר עולמי, כזה שבו כל מדינה נבחנת על פי האינטרס הכלכלי הישיר של ארה"ב. העולם מתרגל מחדש לכללי משחק קשוחים, והתעשייה נאלצת להסתגל למציאות חדשה של אי-ודאות.
לפחות עבורנו, עבור ישראל, המסר הוא ברור: עלינו לגוון שווקי יצוא, להדק קשרים עם אירופה ואסיה, ולהתכונן לתקופה של מיסוי בינלאומי אגרסיבי. בעולם שבו מכסים חוזרים לאופנה, רק מי שמתכונן היטב ישרוד.