וורן באפט, המשקיע הגדול בהיסטוריה, חגג יום הולדת 95. באפט, שצבר תשואה שנתית מדהימה של 19% מאז 1964, הוא הרבה יותר ממשקיע מצליח. הוא מורה דרך אמיתי, שהשפיע עליי רבות בכל הקשור להתנהלות פיננסית נכונה והשקעות.
לאורך השנים, הוא שיתף עשרות אלפי משקיעים בשיעורים חינמיים בישיבות השנתיות של חברת ברקשייר האת'אווי (Berkshire Hathaway). לרגל יום ההולדת שלו, הנה 10 הלקחים החשובים ביותר שלמדתי ממנו, שיכולים להשפיע גם עליכם:
1. מחיר מול ערך (Price is what you pay, value is what you get)
העיקרון: באפט תמיד מזכיר לנו שהמחיר הוא מה שאנחנו משלמים, בעוד הערך הוא מה שאנחנו מקבלים. הערך האמיתי של עסק, המכונה ערך פנימי (Intrinsic Value), הוא סך כל הרווחים העתידיים שהוא צפוי לייצר, כשהם מנוכים להווה. הוא אינו בהכרח תואם למחיר המניה היום בשוק. לרוב, המניה נסחרת במחיר נמוך מהערך הפנימי שלה, וזו הזדמנות עבורנו כמשקיעים.
דוגמה: נניח שחברה מסוימת צפויה לייצר רווחים עתידיים בסך 10 מיליון דולר (לא בטוח שתצליח). אם המניה שלה נסחרת במחיר שמשקף שווי שוק של 8 מיליון דולר, יש לנו הזדמנות קנייה. באפט משתמש במחיר המניה ככלי שמאפשר לו לנצל את הפערים הללו, ולא כאינדיקציה יחידה לשווי העסק.
2. החפיר (Moat)
העיקרון: באפט השתמש בדימוי של "חפיר" סביב טירה כדי לתאר יתרון תחרותי חזק ובר-קיימא של חברה. חפיר מגן על העסק מפני מתחרים. ככל שהחפיר רחב יותר, כך העסק מוגן יותר. חפיר יכול לנבוע מכמה גורמים:
-
יתרון עלות: יכולת לייצר מוצרים או שירותים בעלות נמוכה יותר מהמתחרים, מה שמאפשר להציע מחיר תחרותי (דוגמה: קוסטקו).
-
מותג חזק: מותג שיוצר נאמנות לקוחות גבוהה (דוגמה: קוקה-קולה).
-
עלויות מעבר גבוהות: קשה ללקוחות לעבור למתחרים (דוגמה: שירותים כמו Salesforce או מערכות ההפעלה של מיקרוסופט).
כוח המותג של קוקה-קולה, למשל, הוא כה חזק, שגם אם יצוץ מתחרה חדש עם משקה דומה, הוא יתקשה מאוד לנגוס בנתח השוק שלה רק באמצעות מחיר. הלקוחות יישארו נאמנים למותג המוכר.
להרחבה על החפירים תוכלו לגשת לפוסט שלי על 15 החפירים.
3. תשואה גבוהה על הון (ROE)
העיקרון: חברה אידיאלית היא כזו שמסוגלת לייצר תשואה גבוהה על ההון העצמי שלה (Return on Equity). מדד זה מראה כמה רווח נקי החברה מייצרת על כל דולר שהושקע על ידי בעלי המניות. ככל שהמדד גבוה יותר, כך החברה יעילה יותר. באפט מחפש חברות שמסוגלות להשקיע את הרווחים שלהן בחזרה בעסק ועדיין להניב תשואה גבוהה, מה שמעיד על מודל עסקי חזק וצמיחה פנימית.
לדוגמה, נניח ששתי חברות מרוויחות 10 מיליון דולר. חברה א' השקיעה הון עצמי של 50 מיליון דולר (ROE של 20%), וחברה ב' השקיעה 200 מיליון דולר (ROE של 5%). חברה א' הרבה יותר יעילה ויכולה לצמוח מהר יותר, ולכן באפט יעדיף אותה.
4. תנודתיות אינה סיכון
העיקרון: תנודתיות (Volatility) היא תנועת המחיר של מניה מעלה ומטה. הרבה פעמים שמדברים איתנו על סיכון בימינו הכוונה היא לתנודתיות של אותה מניה אך באפט אומר שאלו שני דברים שונים. הוא טוען שתנודתיות אינה שווה לסיכון.
הוא רואה בסיכון שני גורמים עיקריים:
-
סיכון עסקי: מאפייני התעשייה ושינויים שעלולים לפגוע בעסק לטווח הארוך.
-
חוסר ידע: חוסר הבנה של העסק, שיטות הניהול שלו ואיכות המוצרים שהוא מציע. שינוי חד במחיר מניה אינו מדאיג את באפט, כל עוד יסודות החברה נותרים יציבים. למעשה, הוא רואה בתנודתיות הזדמנות לקנות מניות במחיר נמוך.
לדוגמה, בשנת 2020, עם פרוץ מגיפת הקורונה, מחירי מניות רבות ירדו בחדות. עבור משקיעים רבים זו הייתה תקופה של פחד וחוסר ודאות. עבור באפט, זו הייתה הזדמנות לבחון חברות חזקות שנסחרו במחיר נמוך זמנית בגלל בהלת השוק.
5. השקעה בחברות קטנות
העיקרון: באפט טוען שמשקיעים קטנים יכולים להשיג תשואה עודפת על ידי השקעה בחברות קטנות ואיכותיות. זאת מכיוון שלחברות גדולות כבר קשה להכפיל את גודלן, והשוק בדרך כלל מתמחר אותן ביעילות רבה יותר. לחברות קטנות יש יותר מקום לצמוח ולכן יכולות להניב תשואה גבוהה יותר.
תראו, חברה כמו אפל (Apple), ששווי השוק שלה טריליוני דולרים, תתקשה מאוד להכפיל את שוויה בעשור הקרוב, בעוד שחברה קטנה בתחילת דרכה עם שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים יכולה להכפיל את עצמה עשרות פעמים, אם תצליח.
6. אל תחכה לירידה
העיקרון: באפט ידוע באמירה "אל תחכה למזג אוויר מושלם כדי לצאת לים". הוא מאמין שאם אתה מאמין בחברה לטווח ארוך (שנים ואף עשורים), תזמון השוק הוא לא רלוונטי. הניסיון "לתפוס" את השפל המושלם הוא לרוב חסר סיכוי. עדיף להשקיע היום בחברה טובה במחיר הוגן, מאשר לפספס אותה כליל בגלל הניסיון לתזמן את השוק.
לצורך העניין, משקיע שחיכה לשפל של שנת 2020 כדי לקנות מניות בחברות כמו גוגל או אמזון, ולאחר מכן איבד את האומץ, הפסיד תשואה משמעותית שהייתה לו אם היה משקיע בהן באופן הדרגתי.
7. אל תגזים בגיוון
העיקרון: גיוון הוא כלי חשוב, אך באפט טוען שגיוון יתר עלול להיות תוצאה של חוסר ידע. אם אתה מכיר את החברות שלך לעומק, אין צורך בתיק השקעות שמורכב מעשרות חברות שאין לך עליהן ידע אמיתי. הוא משווה זאת למשחק פוקר: "אם אתה מחזיק ביד טובה, אל תחשוף את כל הקלפים". עדיף להתרכז במספר מצומצם של חברות שאתה מכיר היטב.
באפט עצמו מחזיק בעיקר ב-4-5 חברות בלבד, המהוות חלק ניכר מתיק ההשקעות של ברקשייר, כמו אפל, קוקה-קולה ואמריקן אקספרס, מכיוון שהוא מבין את המודל העסקי שלהן לעומק. (ישנן עוד מניות בעלות משקל נמוך מאוד ביחס להחזקות הגדולות ביותר).
8. קנייה חוזרת של מניות (Buybacks)
העיקרון: קנייה חוזרת של מניות על ידי החברה (Buyback) היא מהלך טוב ויעיל רק אם המניה נסחרת במחיר נמוך מערכה האמיתי. באפט רואה זאת כהזדמנות להחזיר ערך לבעלי המניות, מכיוון שעל ידי הקטנת מספר המניות הנסחרות, הבעלות של כל משקיע עולה. עם זאת, אם החברה מבצעת קנייה חוזרת כאשר המניה יקרה, היא למעשה פוגעת בבעלי המניות ומבזבזת כסף.
לדוגמה, נניח שחברה עם שווי שוק של מיליארד דולר נסחרת במחיר של 10 דולר למניה. אם היא קונה חזרה 10 מיליון מניות, כמות המניות הנסחרות יורדת. אם החברה הייתה שווה מבחינה פנימית 2 מיליארד דולר, הקנייה החוזרת מאפשרת לה לצמצם את הפער בין המחיר בשוק לערך האמיתי, ולהחזיר ערך לבעלי המניות.
9. שולי ביטחון (Margin of Safety)
העיקרון: השקעה היא משימת חיזוי העתיד, אבל אף אחד לא יכול לחזות את העתיד בצורה מושלמת. לכן, באפט מתעקש על שולי ביטחון. שולי ביטחון הוא הפער שבין המחיר שבו אנחנו קונים מניה לבין הערך הפנימי שלה. ככל שהפער גדול יותר, כך גדל שולי הביטחון שלנו.
*צריך להגיד שעניין השווי הפנימי הוא בסוף הערכה של המשקיע.
דוגמה: אם הערך הפנימי של מניה הוא 100 דולר, באפט ירצה לקנות אותה במחיר של 60 או 70 דולר, ולא 95 דולר. שולי הביטחון הזה יגן עליו מפני טעויות בהערכה שלו או מפני אירועים בלתי צפויים שיכולים להשפיע לרעה על החברה.
10. הכוח של החזקה
העיקרון: הכסף הגדול לא נמצא בקנייה ובמכירה, אלא בהחזקה לאורך זמן. באפט אומר: "אם אתה לא מוכן להחזיק מניה עשר שנים, אל תחזיק אותה אפילו עשר דקות". הוא מאמין שמשקיע צריך למכור מניה רק בשלושה מקרים:
-
היסודות התדרדרו: יתרון תחרותי נשחק או שההנהלה קיבלה החלטות לא נכונות.
-
הערכת יתר: המניה נסחרת במחיר שגבוה משמעותית מערכה האמיתי.
-
הזדמנות טובה יותר: יש מניה אחרת שנותנת הזדמנות טובה משמעותית.
באפט מחזיק במניות קוקה-קולה מאז שנת 1988. הוא לא מכר אותן למרות כל הירידות והעלויות בשוק, וקיבל תשואה ענקית לאורך השנים, לא בגלל שהוא תזמן את השוק, אלא כי הוא האמין בחברה והחזיק בה לאורך זמן.
לסיכום, בואו נסגור עם כמה תובנות מרכזיות מהמשקיע שהשפיע על דורות שלמים: וורן באפט. האיש הזה הוכיח לנו שבעולם ההשקעות, סבלנות היא היתרון התחרותי הגדול ביותר.
הוא לימד אותנו שחשוב יותר להבין לעומק את מה שאנחנו קונים, מאשר לנסות לתזמן את השוק. מעל הכל, הוא המחיש שגם בעידן הדיגיטלי, העקרונות הבסיסיים של השקעת ערך הם נכסי צאן ברזל.
יום הולדת שמח לוורן באפט.
