הודו וסין הן שתי מעצמות אסיה, שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, והיחסים ביניהן מלאים במתחים כבר עשרות שנים. בשנות החמישים והשישים עוד הייתה תקופה קצרה של קרבה, אך המצב השתנה במהירות. כיבוש טיבט בידי סין והעובדה שהודו העניקה מקלט לדלאי לאמה יצרו נתק. ב־1962 פרצה מלחמת גבול קצרה, שבמהלכה סין ניצחה והשאירה את הודו עם תחושת השפלה. מאז ועד היום, הגבול ההימלאי נשאר בלתי מוסדר, מה שמייצר חוסר יציבות מתמיד.
במהלך השנים נרשמו עוד נקודות שפל. בשנת 2017 התרחש עימות באזור דוקלאם, וב־2020 התרחש העימות הקשה בעמק גלוואן, שבו נהרגו חיילים משני הצדדים. בעקבות האירועים הללו הודו בחרה להקשיח את עמדתה מול סין – היא חסמה אפליקציות סיניות פופולריות, אסרה על ציוד תקשורת מתוצרת Huawei, ועצרה השקעות גדולות של חברות רכב סיניות שניסו להקים מפעלים במדינה. היחסים המדיניים והצבאיים היו במגמת הידרדרות, אך הכלכלה המשיכה לייצר חיבור כמעט בלתי נמנע.
צריך להגיד, על אף כל המתח הביטחוני, הכלכלה מחברת בין המדינות בעוצמה. בשנת 2024 היקף הסחר הכולל בין הודו לסין הגיע ל־127 מיליארד דולר, כאשר כמעט כל הכף נטתה לצד הסיני. מתוך הסכום הזה, 109 מיליארד דולר היו יצוא סיני להודו, בעוד שהודו ייצאה לסין סכום קטן בהרבה.
הודו זקוקה לרכיבים מסין כדי להניע את שאיפותיה להפוך למעצמת ייצור. כמעט 48 מיליארד דולר מתוך הסחר היו בציוד אלקטרוני וחשמלי – חלקים שמאפשרים להרכיב סמארטפונים, להקים רשתות תקשורת ולתחזק תעשייה מתקדמת. גם תעשיית התרופות ההודית, שנחשבת לאחת החזקות בעולם, תלויה בסין משום שרוב החומרים הפעילים שמרכיבים את התרופות מגיעים משם.
חשוב גם להזכיר את תחום המגנטים הנדירים, שבו לסין יש שליטה עולמית של מעל שמונים אחוז. מגנטים כאלה חיוניים לייצור רכבים חשמליים, טורבינות רוח ומכשירי אלקטרוניקה. כאשר סין הגבילה יצוא של אותם מגנטים ב־2024, הודו כמעט מצאה את עצמה תקועה, משום שאין לה מקור חלופי אמיתי.
אבל גם לסין יש אינטרס ברור בקשר עם הודו. השוק ההודי הפך בשנים האחרונות לאחד המעניינים בעולם. בשנת 2024 נמכרו בהודו 156 מיליון סמארטפונים, רובם ממותגים סיניים כמו Xiaomi, Oppo ו־Vivo. שוק הרכב ההודי הוא השלישי בגודלו בעולם עם 4.3 מיליון כלי רכב שנמכרו באותה שנה, ויצרניות סיניות כמו BYD כבר מציבות לעצמן יעד להשתלט על עד ארבעים אחוז מהשוק הזה. מעבר לכך, חברות טכנולוגיה סיניות השקיעו מיליארדים בסטארט־אפים הודיים כמו Paytm ו־Byju's, כחלק מניסיון להרוויח מהצמיחה המהירה של הכלכלה המקומית.
הבעיה שניצבת מול השתיים
הבעיה המרכזית היא חוסר אמון. הודו יודעת שהיא תלויה ברכיבים מסין, אבל גם חוששת מהיום שבו התלות הזו תהפוך למלכודת. די בהגבלה אחת על יצוא סיני כדי לעצור את מפעלי ההרכבה ההודיים. סין מצידה רואה בהודו איום עתידי. היא יודעת שהודו הולכת במסלול דומה לזה שסין עצמה עברה – לקלוט ידע וטכנולוגיה, ללמוד את התעשיות המתקדמות, ואז להפוך למתחרה ישירה. בנוסף, סין ממשיכה לתמוך בפקיסטן, אויבת ותיקה של הודו, עם ציוד צבאי וסיוע מודיעיני, מה שמחזק את חוסר האמון.
טראמפ והטלטלה הגלובלית
למערכת היחסים הזו נכנסה השנה ארצות הברית, ובעיקר הנשיא טראמפ בקדנציה השנייה שלו. אם בעבר ארה״ב ראתה בהודו שותפה טבעית נגד סין, הרי שטראמפ בחר להחמיר גם עם ניו דלהי. הוא הטיל מכסים של חמישים אחוז על יצוא הודו לארה״ב. המשמעות המעשית הייתה שהמס האפקטיבי על חברות טקסטיל ובגדים הגיע לכמעט שישים וחמישה אחוז. תעשייה שלמה, שתלויה בשוק האמריקאי, הפכה בן לילה לבלתי משתלמת.
טראמפ לא הסתפק בכך. הוא מתח ביקורת חריפה על הודו על כך שהיא קונה נפט זול מרוסיה, והאשים אותה בחסמי סחר שמונעים מחברות אמריקאיות גישה לשוק. מבחינת הודו זה היה הלם. במקום שותפה אסטרטגית, היא מצאה את עצמה מטופלת כיריבה נוספת בזירה הגלובלית.
המשבר מול ארה״ב דחף את הודו לחפש אלטרנטיבות. במרץ 2025 נשיא סין שי ג'ינפינג שלח מכתב רשמי לנשיאת הודו, צעד יוצא דופן שנועד לפתוח ערוץ דיפלומטי חדש. כמה חודשים אחר כך, ביוני, ממשלת מודי החלה להתייחס ברצינות לאפשרות של התקרבות. ביולי ואוגוסט הגיעו ביקורי שרים הדדיים – שר החוץ ההודי ביקר בבייג׳ינג ושר החוץ הסיני הגיע לניו דלהי. הודו החזירה ויזות לתיירים סינים, סין הקלה על יצוא דשן ויסודות נדירים, והחלה להתגלגל שורה של צעדים פרקטיים.
באוגוסט ובתחילת ספטמבר הגיע הרגע הגדול: מודי נסע לסין לראשונה מזה שבע שנים. המפגש עם שי בפסגת הארגון לשיתוף פעולה שנחאי היה אירוע סמלי, אבל גם מהותי. לראשונה מאז 2020, שתי המדינות דיברו בגלוי על האפשרות לפתור חלק מהסכסוך הגבולי. במקביל נפתחו מהלכים עסקיים משמעותיים. קבוצת אדאני בוחנת שיתוף פעולה עם BYD לייצור סוללות, קבוצת ריליינס וקבוצת JSW בודקות עסקאות בתחום האנרגיה הירוקה והאלקטרוניקה, ושווקי ההון בהודו זיהו את השינוי והחלו לתמחר אותו.
ההשלכות קדימה
להודו, בטווח הקצר, ההתקרבות לסין נותנת אוויר לנשימה. היא מבטיחה המשך אספקה של רכיבים קריטיים, מייצרת אפשרויות לשיתוף פעולה בטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות, ומאפשרת לה להתמודד עם הלחץ הכלכלי שנובע מהמכסים האמריקאיים. אבל היא גם מסוכנת: ככל שהודו תהפוך תלויה יותר בסין, כך תגדל יכולתה של בייג׳ינג ללחוץ עליה ברגע של משבר. לכן הודו ממשיכה לנסות לאזן – מצד אחד שיחות עם סין, מצד שני שמירה על קשרים עם ארה״ב, יפן ואוסטרליה במסגרת ברית ה־Quad.
עבור סין, הקשר עם הודו הוא חלון הזדמנות. היא מתמודדת עם האטה כלכלית פנימית, עודף ייצור בתעשיות כמו רכבים חשמליים ופאנלים סולאריים, ומכסים כבדים באירופה ובארה״ב. הודו, עם אוכלוסייה של 1.4 מיליארד נפש ושוק צעיר וצומח, יכולה להיות יעד חלופי מושלם. בו בזמן, הקשר עם הודו מחליש את האסטרטגיה האמריקאית שנועדה לבודד את בייג׳ינג.
עבור ארצות הברית, ובעיקר עבור טראמפ, המהלך יצר פרדוקס. במקום לבודד את סין, מדיניות המכסים דחפה את הודו וסין זו לזרועות זו. זה מערער את ההיגיון של בניית שרשרת אספקה חלופית "סין פלוס הודו" ומקשה על חברות אמריקאיות שניסו להעביר ייצור מהסין להודו.
השפעה על שוק ההון
ההשלכות ניכרות גם בשווקים. חברות הודיות שתלויות ביצוא לארה״ב, בעיקר בתחום הטקסטיל, סופגות פגיעה ישירה. דוגמה לכך היא חברת Arvind, שמקבלת 38 אחוז מהכנסותיה מארה״ב וכבר קיבלה הורדת המלצה. מצד שני, מניות הודיות שקשורות לשיתופי פעולה עם סין – במיוחד בתחומי האנרגיה הירוקה, הסוללות והאלקטרוניקה – זוכות להתעניינות גוברת. קבוצות כמו ריליינס ואדאני נכנסות חזק למרכז הבמה. (לא נסחרות בבורסה האמריקאית)
גם בהשקעות גלובליות נרשמה תזוזה. קרן סל אמריקאית שעוקבת אחרי מניות הודיות (INDA) רשמה באוגוסט את היציאה הגדולה ביותר של כספים מאז תחילת השנה, סימן לחשש הגובר של משקיעים בינלאומיים מהשפעת המכסים ומהשילוב הבעייתי בין סיכוני סחר ליחסים גיאו־פוליטיים.
הסיפור של הודו וסין בשנת 2025 הוא דוגמה חיה לאופן שבו פוליטיקה וכלכלה נשזרים זה בזה. שתי יריבות היסטוריות, שעד לפני כמה שנים נראו קרובות לעימות צבאי נוסף, מתקרבות דווקא בגלל מדיניות אמריקאית שנועדה להחליש אותן. בטווח הקצר ההתקרבות מייצרת הזדמנויות לשיתופי פעולה כלכליים ופותחת פתח לשווקים חדשים, אך היא גם חושפת את הודו לתלות מחודשת בסין ואת סין לסיכון שתצמיח מתחרה חדש.
מבחינת המשקיעים, המשוואה מורכבת: יש סקטורים שמפסידים ישירות מהמכסים האמריקאיים, ויש סקטורים שמרוויחים מהחיבור המחודש עם סין. מה שבטוח הוא שהדינמיקה החדשה הזו תשפיע לא רק על הודו וסין, אלא גם על ארה״ב ועל זרימת ההון הגלובלית בשנים הקרובות.
