בהמשך למאמר הקודם שלי על מדוע קניית דירה אינה כדאית, נתוני המשכנתאות העדכניים מספקים כעת תמיכה חזקה ודרמטית לטענה זו. כאשר נטל ההחזרים הופך כבד מנשוא על יותר ויותר משקי בית, אנו רואים את ההשלכות המיידיות של קנייה בשיא מחירים וריבית.
הנתונים מצביעים על תמונה מורכבת אך מטרידה: מצד אחד, קשיי החזר של הלווים גוברים בחדות. מצד שני, השוק עדיין מראה סימני עוצמה משמעותיים, מה שיוצר מתח כלכלי-חברתי.
פיגורי המשכנתאות שוברים שיא: 4 מיליארד ש"ח ומעלה
הנתון החריג והמטריד ביותר הוא חציית רף ה-4 מיליארד שקל בסך פיגורי המשכנתאות (אי-עמידה בתשלום מעל 90 יום). הנתון העדכני עומד על 4.035 מיליארד שקל, זינוק ניכר מהנתונים שנרשמו רק בחודשיים קודם לכן (יוני: 3.819 מיליארד שקל; יולי: 3.878 מיליארד שקל).
חברה, תתחילו להתעורר, מדובר בקריאת אזהרה ברורה על קושי הולך וגובר של משקי הבית בישראל לעמוד בהחזרי המשכנתא, כתוצאה מעליית הריבית שהפכה את ההחזר החודשי ליקר יותר באופן משמעותי.
העלייה בפיגורים מעידה על לחץ כלכלי הולך ומתעצם על משפחות, שסוחבות עומס כבד.
היקף המשכנתאות והמשכנתא הממוצעת: שוק חזק תחת לחץ
למרות סימני ההאטה, שוק המשכנתאות עדיין מפגין עוצמה:
-
היקף שנתי צפוי גבוה: לפי קצב הביצוע הנוכחי, ההיקף השנתי צפוי להגיע לכ-120 מיליארד שקל, נתון כמעט זהה לשנות השיא 2021–2022 (122 מיליארד שקל). זה מראה שהשוק חזק וממשיך לנוע בהיקפים משמעותיים, גם בסביבה של ריבית גבוהה. מה שמראה לנו שלא מספיק ישראלים פותחים את העיניים לאור הסכנה.
-
המשכנתא הממוצעת גדלה: המשכנתא הממוצעת עומדת כיום על 1.083 מיליון שקל, עלייה מ-1.047 מיליון שקל בחודש הקודם.
-
שימוש שיא באפיק הלא צמוד: 87% מהמשכנתאות החדשות הן באפיק הלא צמוד (מסלול שהריבית בו אינה צמודה למדד המחירים לצרכן), מה שמעיד על בחירתם של לווים ביציבות וניסיון להימנע מחשיפה לסיכון של עליית האינפלציה.
אז מה אנחנו למדים מההיסטוריה? כנראה שכלום.
באוקטובר 2022, כשהיינו ממש לקראת העלאות ריבית היה שיא בהלוואות שצמודות לריבית.
היום, דווקא כשאנחנו לקראת ירידות ריבית בשנים הקרובות, לפחות לפי המגמה העולמית, אנחנו רואים שיא בשימוש האפיק הלא צמוד.
לצערי, אנחנו בעיקר למדים שהצרכן הישראלי אף פעם לא חושב בצורה נכונה בנוגע להשקעות שלו וזה פשוט מדהים כל פעם מחדש.
האטה בשוק הנדל"ן: ירידה בהיקפים ומחירי דירות
האטה בשוק הנדל"ן מורגשת במספר פרמטרים:
-
ירידה דרמטית בהיקף המשכנתאות: היקף המשכנתאות צנח מכ-10.68 מיליארד שקל ביולי לכ-9.11 מיליארד שקל באוגוסט, ירידה של כ-15%. ירידה זו מעידה על ירידה במספר עסקאות הרכישה ומציגה את שינוי המגמה שמתחיל להתעורר, על אף קצב נטילת משכנתאות גבוה ברמה השנתית.
-
צניחה בהלוואות הבלון: הלוואות הבלון (הלוואה שבה רק הקרן או הריבית משולמים במהלך התקופה ובסופה משולמת היתרה) ירדו באופן משמעותי מ-1.516 מיליארד שקל ביולי ל-1.28 מיליארד שקל.
-
ירידה במחירי הדירות: הלמ"ס דיווח על ירידה של 0.5% במחירי הדירות, שינוי מגמה לעומת השנתיים האחרונות.
ההאטה והצניחה בהלוואות הבלון נובעות, בין היתר, מהחלטת המפקח על הבנקים להגביל את מבצעי המימון של הקבלנים, מה שהקטין את נגישות המימון הקל שהיה מקובל בשוק.
לסיכום, המספר הבלתי נתפס של 4.035 מיליארד שקל בפיגור (אי-עמידה בהחזרים מעל 90 יום) הוא לא רק שיא סטטיסטי חדש – זוהי קריסת אמון מחרידה המעידה כי הריבית הגבוהה הפכה את חלום הדירה לנטל בלתי נסבל. העלייה הדרמטית בפיגורים היא כתב אישום חמור נגד מדיניות שאילצה משקי בית לקחת משכנתאות ממוצעות שעומדות כבר על 1.083 מיליון שקל, וממחישה שהשוק, למרות שמצליח לשמר קצב שנתי של כ-120 מיליארד שקל בהיקפי עסקאות, בנוי על כתפי לווים קורסים.
הנתונים מוכיחים כי היגיון ה'לא כדאי' לנצח: בעוד שעל פני השטח אנו רואים התחלה של התקררות השוק, ירידה דרמטית של כ-15% בהיקף המשכנתאות מאוגוסט וצניחה בהלוואות הבלון בעקבות הגבלות המפקח על הבנקים, הנתון של הפיגורים ממחיש את הסיכון הכלכלי העצום הכרוך בהתחייבות למשכנתא ענקית בסביבת ריבית דורסנית. יתרה מכך, הירידה המינימלית של 0.5% בלבד במחירי הדירות מראה שמוכרים רבים מתבצרים בעמדותיהם ומעדיפים להמתין, מה שמאט את קצב ירידת המחירים ומחזק את המסקנה כי שוק הדיור אינו מגיב במהירות הנדרשת למשבר הכלכלי של הציבור.
אם בנק ישראל לא יוריד ריבית, הלחץ הכלכלי על המשפחות יתעצם והאיתות הכלכלי הזה יהפוך בקרוב לנזק חברתי רחב.
אני לא מנסה להיות נביא זעם, אני רק מסתכל על המספרים, ומודאג.
