יחסי האהבה - שנאה בין טראמפ לטיקטוק עולים מדרגה. לאחר חודשים ארוכים של לחצים פוליטיים ואיומים רגולטוריים, חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הצו המאשר את מכירת הפעילות האמריקאית של טיקטוק. העסקה, שמתגבשת תחת הערכת שווי נמוכה באופן מפתיע, אינה מהלך עסקי סטנדרטי אלא שיאו של מאבק גיאופוליטי. היא מדגישה כיצד שיקולי ביטחון לאומי יכולים לכפות מציאות מסחרית חדשה וליצור הזדמנויות יוצאות דופן למשקיעים הנכונים.
הרקע: מדוע ארה"ב כפתה את המכירה?
כדי להבין את הרציונל מאחורי המהלך האמריקאי, יש להבין את עומק החדירה של טיקטוק לחברה האמריקאית. לא מדובר בעוד אפליקציה, אלא בתופעה תרבותית עם אחיזה חסרת תקדים. כשליש מהמבוגרים בארה"ב משתמשים בפלטפורמה, אך הדומיננטיות שלה בקרב הדור הצעיר היא שהדליקה נורות אדומות בוושינגטון.
59% מהאמריקאים מתחת לגיל 30 משתמשים באפליקציה, יחד עם 63% מבני הנוער בגילאי 13-17.
המעורבות אינה שטחית; משתמש אמריקאי ממוצע בילה באפליקציה כ-51 דקות מדי יום בשנת 2024. באופן מדאיג אף יותר מבחינת הממשל, טיקטוק הפכה למקור חדשות מרכזי.
כ-52% מהמשתמשים המבוגרים בארה"ב מדווחים שהם צורכים חדשות באופן קבוע דרך הפלטפורמה – שיעור שהכפיל את עצמו מאז 2020. המספרים הללו ממחישים כי טיקטוק אינה רק רשת חברתית, אלא כלי רב עוצמה לעיצוב תודעה ושיח ציבורי. על רקע זה, העובדה שהשליטה בכלי זה נמצאת בידי חברת אם סינית, הנתונה למרותה של ממשלת בייג'ינג, נתפסה כאיום ביטחוני בלתי נסבל.
מבנה העסקה והשחקניות המרכזיות
הפתרון שהתגבש אינו מכירה מלאה, אלא יצירת ישות אמריקאית חדשה שתנהל את הפעילות המקומית. במסגרת המתווה, תוקם חברת מיזם משותף (Joint Venture) שתרכוש את פעילות טיקטוק בארה"ב. ByteDance תישאר עם החזקה של פחות מ-20% במניות, ובכך תאבד את השליטה. את קבוצת הרוכשים מוביל קונסורציום של משקיעים, הכולל את ענקית התוכנה אורקל (ORCL) ומייסדה לארי אליסון, וכן את קרן ההשקעות סילבר לייק. ההסכם כולל סעיפים טכניים ברורים שנועדו לנטרל את האיום הביטחוני: כל המידע של המשתמשים האמריקאים יאוחסן בשרתים מקומיים שיופעלו על ידי אורקל, והאלגוריתם יעבור ניטור מתמיד כדי להבטיח שלא מתבצעת בו מניפולציה זרה.
תג מחיר של 14 מיליארד דולר: הזדמנות או "שוד לאור יום"?
הנקודה המפתיעה ביותר בעסקה היא תג המחיר. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס ציין כי העסקה משקפת לחברה שווי של 14 מיליארד דולר בלבד. מדובר במספר נמוך באופן דרמטי מהערכות שווי קודמות של אנליסטים, שנעו בטווח של 40 עד 50 מיליארד דולר.
ניתוח פיננסי מעמיק חושף עד כמה המחיר מנותק מהמציאות. לפי הערכות שמרניות שצוטטו בבלומברג, הפעילות האמריקאית של טיקטוק, המונה 170 מיליון משתמשים , מייצרת הכנסות שנתיות של למעלה מ-10 מיליארד דולר. הערכת שווי של 14 מיליארד דולר על הכנסות כאלה משקפת מכפיל מכירות (Price/Sales) של פחות מ-1.4. מכפיל כזה מתאים לחברות ותיקות ונטולות צמיחה, ולא לפלטפורמת טק הנמצאת בשיא תנופתה. פרשנים אף כינו את העסקה "שוד לאור יום" ואת מחירה "עסקת הטק הזולה של העשור האחרון".
ההשלכות: לידתה של ענקית טק חדשה ותקדים מסוכן
ההשלכות של מכירה כפויה זו חורגות הרבה מעבר לעולם הפיננסי. בראש ובראשונה, המהלך יוצר למעשה ענקית טק אמריקאית חדשה יש מאין, כזו ששולטת על תשומת הלב של הדור הצעיר. המרוויחות המיידיות הן כמובן השותפות בקונסורציום הרוכש, ובראשן אורקל (ORCL) וסילבר לייק, שמקבלות נכס אסטרטגי במחיר הנמוך משמעותית משוויו האמיתי. עבור אורקל, זוהי כניסה אגרסיבית לעולם המדיה החברתית והדאטה הצרכני.
ומה לגבי המתחרות, מטא (META) וסנאפ (SNAP)? השאלה כעת היא האם הישות האמריקאית החדשה של טיקטוק תמשיך לפגוע בנתח השוק שלהן או שה'די-אן-איי' הגאוני של טיקטוק נמצא בחברת האם הסינית, ByteDance, וברגע שהקשר הזה ינותק, האפליקציה תאבד בהדרגה את יתרונה התחרותי ותהפוך לפחות מאיימת.
את זה רק הזמן יקבע.
אז לסיכום, עסקת טיקטוק מסמנת רגע מכונן במפגש שבין טכנולוגיה, פיננסים וגיאופוליטיקה. היא מוכיחה כיצד ממשלות, ובמיוחד זו האמריקאית, מוכנות להשתמש בכוחן הרגולטורי כדי לעצב מחדש שווקים ולהכתיב בעלות על נכסים דיגיטליים אסטרטגיים. התוצאה היא העברת שליטה על אחת הפלטפורמות החזקות בעולם לידיים אמריקאיות, וכל זאת במחיר הנראה כמחיר מציאה. עבור קבוצת הרוכשים, הלחץ הפוליטי שהופעל על בייג'ינג יצר הזדמנות עסקית של פעם בדור.
