הלילה, ה-1 באוקטובר 2025, הממשל האמריקאי נכנס להשבתה מלאה, לראשונה מאז 2019. הכותרות ברחבי העולם מבשרות על כאוס פוליטי ועל שיתוק בוושינגטון, ומעוררות באופן טבעי חששות בקרב משקיעים. אולם, ניתוח עובדתי של אירועי עבר והשלכותיהם הכלכליות חושף תמונה מורכבת יותר, המפרידה בין הדרמה הפוליטית להשפעה הממשית על שוקי ההון בטווח הבינוני והארוך.
מאבקי תקציב בוושינגטון: מה גרם להשבתה הנוכחית?
שורש המשבר הנוכחי נעוץ במנגנון "תקרת החוב" של ארצות הברית. כיום, החוב הלאומי של ארה"ב עומד על למעלה מ-33 טריליון דולר, וכבר עקף את התקרה החוקית שנקבעה על כ-31.4 טריליון דולר.כאשר החוב הלאומי חוצה את התקרה, על הממשל והקונגרס להגיע להסכמה תקציבית חדשה שתכלול את העלאתה, אחרת הממשל לא יוכל לגייס כסף ולממן את פעילותו. נקודה קריטית זו הופכת את הדיון התקציבי לשדה קרב פוליטי, בו כל צד מנסה למנף את הצורך בהעלאת התקרה כדי לקדם את האג'נדה שלו. גם הפעם, העימות נסוב סביב חילוקי דעות עמוקים: הדמוקרטים דורשים להאריך את סובסידיות ביטוח הבריאות במסגרת "אובמה-קייר", בעוד שהנשיא טראמפ, שנאמן לסגנונו, אינו מוכן להתפשר ודורש קיצוצים. חוסר היכולת לגשר על הפערים האלו הוא שהוביל ישירות למבוי הסתום ולהשבתה.
המחיר הכלכלי של השיתוק: מי נפגע מההשבתה?
להשבתת ממשל יש מחיר כלכלי ממשי. ההשבתה הקודמת, שהתרחשה בין דצמבר 2018 לינואר 2019 ונמשכה 35 ימים, הייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית. על פי דוח של משרד התקציב של הקונגרס (CBO), היא גרמה נזק של 11 מיליארד דולר לתמ"ג, אשר התחלק להפחתה של 3 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2018 והפחתה נוספת של 8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2019. מתוך סכום זה, כ-3 מיליארד דולר של פעילות כלכלית אבדו לצמיתות. במונחי אחוזים, ההשבתה הפחיתה את רמת התמ"ג הריאלי ב-0.1% ברבעון האחרון של 2018 וב-0.2% ברבעון הראשון של 2019.
הפגיעה האנושית הייתה רחבה אף יותר. במהלך אותה השבתה, כ-380,000 עובדי ממשל הוצאו לחופשה כפויה, ועוד כ-420,000 עובדים בשירותים חיוניים נאלצו לעבוד ללא תשלום. בעוד שעובדי הממשל קיבלו שכר רטרואקטיבי, הנפגעים העיקריים הם הקבלנים והעסקים הקטנים שתלויים בחוזים ממשלתיים, אשר אינם זוכים לפיצוי על אובדן ההכנסות ויוצרים אפקט אדווה הפוגע בצריכה הפרטית.
תגובת השווקים בעבר: ניתוח היסטורי מרגיע
חרף העלויות הכלכליות והכותרות המאיימות, הניסיון ההיסטורי מלמד כי שוקי המניות נוטים להתייחס להשבתות ממשל כאל אירוע פוליטי זמני. כפי שניתן לראות בתמונה, המנתחת את ביצועי מדד S&P 500, התמונה הכוללת אינה שלילית. בממוצע, מדד S&P 500 אף רשם עלייה של 0.3% במהלך תקופות ההשבתה עצמן.
הנתונים המעניינים באמת מגיעים לאחר שהפוליטיקאים מגיעים להסכמה. לדוגמה, במהלך ההשבתה הארוכה ביותר בהיסטוריה (2018-2019), השוק לא רק שלא נפגע, אלא עלה ב-10.3%. בתום 12 חודשים מסיומה של אותה השבתה, מדד S&P 500 השלים עלייה של 23.7%. נתונים אלו מחזקים את הטיעון שהשוק יודע "להביט קדימה", מעבר למשבר הפוליטי הנקודתי, ולהתמקד במשתנים הכלכליים הבסיסיים.
הדרך ליציאה מהשיתוק: כך נפתר המשבר הקודם
ההיסטוריה מלמדת כיצד מבוי סתום פוליטי שכזה מגיע לסיומו. משבר 2018-2019 נסוב סביב דרישתו של הנשיא טראמפ למימון בניית חומה בגבול מקסיקו. לאחר 35 ימים של שיתוק, הלחץ הציבורי והכלכלי הגובר, כולל שיבושים חמורים בתעבורה האווירית עקב מחסור בפקחי טיסה, הכריע את המערכת הפוליטית. הפתרון שהושג לא היה הסכם קבע, אלא חקיקת חירום שמימנה את פעילות הממשל באופן זמני לשלושה שבועות בלבד. מהלך זה אפשר לממשל להיפתח מחדש ולצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן, ובכך היווה למעשה נסיגה של הבית הלבן מעמדתו המקורית. הדינמיקה הזו מדגישה כי ככל שהנזק הכלכלי מצטבר, כך גובר הלחץ על הפוליטיקאים למצוא פתרון, גם אם הוא זמני ומהווה פשרה.
סיכום ותובנות
ההשבתה הנוכחית בוושינגטון היא ללא ספק אירוע שלילי הגורם נזק כלכלי אמיתי לעובדים, לעסקים ולצמיחה בטווח הקצר. עם זאת, עבור המשקיע ארוך הטווח, חשוב להבחין בין דרמה פוליטית לבין השפעה מבנית על הכלכלה ועל שוקי ההון. הניסיון ההיסטורי מלמד באופן עקבי שהשבתות ממשל, על אף הרעש שהן מייצרות, הן אירועים ברי חלוף. הפתרון תמיד נמצא בסופו של דבר, לרוב דרך פשרות זמניות שנועדו לעצור את הנזק המצטבר. השווקים, לאחר תנודתיות ראשונית, נוטים לחזור למגמתם המקורית. לכן, התגובה הנכונה אינה פאניקה, אלא ניתוח רגוע של העובדות והיצמדות לאסטרטגיית השקעה מבוססת נתונים.
