החתימה על הסכם הפסקת האש משנה באופן דרמטי את המציאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל. השפעות המהלך כבר ניכרות בעוצמה בשוק ההון, שמתמחר מחדש את פרופיל הסיכון והסיכוי של המשק. תגובת השרשרת החדה ניכרת בשער החליפין, בשוק החוב הממשלתי ובמדדי המניות, כאשר האופטימיות הזהירה של המשקיעים והון זר ששב לתל אביב מסמנים את תחילתו של פרק חדש.
התחזקות השקל: הדולר בדרך לשפל חדש
המגיב המיידי והנחרץ ביותר להסכם הוא המטבע המקומי. השקל שבר שיא של שלוש שנים מול הדולר ונסחר כעת סביב רמת 3.25 שקלים. התחזקות זו, המבטאת ירידה של יותר מ- 10% מתחילת השנה, מונעת מחזרתם של משקיעים זרים לשוק המקומי. לאחר שבשנים 2023 ו־2024 הם מכרו מניות ישראליות בשווי כולל של 3 מיליארד דולר, כעת המגמה התהפכה. ברבעון הראשון של 2025 לבדו, תושבי חוץ רכשו מניות נטו בהיקף של 4.4 מיליארד שקלים. עם ירידת פרמיית הסיכון, האטרקטיביות של השקל עולה, ובשוק נשמעות הערכות כי שער הדולר ימשיך לרדת מתחת לרף הפסיכולוגי של 3 שקלים.
אגרות החוב הממשלתיות: ירידת תשואות כאות לאמון
שוק החוב הממשלתי מספק את האינדיקציה הברורה ביותר לירידת הסיכון הנתפס של ישראל בעקבות ההסכם. נרשמה עלייה חדה במחירי איגרות החוב הממשלתיות, שבאה לידי ביטוי בירידת תשואות משמעותית. התשואה על איגרת חוב ממשלתית ל־10 שנים, המשמשת כמדד מרכזי לסנטימנט המשקיעים, ירדה ב-8 נקודות בסיס לרמה של 3.98%. מהלך זה, המבטא ביטחון גובר ביציבותה הכלכלית של המדינה, מעיד על כך שהמשקיעים דורשים פיצוי נמוך יותר על החזקת חוב ישראלי.
ההשפעה של מהלך זה חורגת הרבה מעבר למסדרונות שוק ההון ומגיעה ישירות לכיס של כל אזרח. גופי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בישראל הם מהשחקנים הגדולים ביותר בשוק האג"ח הממשלתי, והם מחזיקים בנתחים אדירים מהחוב הלאומי כחלק מהרכיב הסולידי בתיקי ההשקעות. העלייה במחירי איגרות החוב מתורגמת באופן ישיר לעליית ערך בנכסים אלו, וכתוצאה מכך, לשיפור בתשואות של תוכניות החיסכון ארוכות הטווח של הציבור הרחב. עבור המשקיע הפרטי, המחזיק ישירות באג"ח, מדובר ברווח הון מיידי. עבור כלל החוסכים, זוהי עדות לכך שהיציבות הביטחונית והכלכלית תורמת באופן ישיר לצמיחת ההון הפנסיוני האישי.
הזדמנות הנדל"ן: בין ריבית יורדת למניות מזנקות
אחד הסקטורים המגיבים בעוצמה הגדולה ביותר לשינוי האווירה הוא ענף הנדל"ן. מניות הסקטור מזנקות בחדות: שיכון ובינוי (01081942) קופצת בכ־9%, ישראל קנדה (00434019) עולה במעל 8% ודמרי (01090315) מזנקת בכ־6%. הזינוק אינו מקרי. הוא מבוסס על ההערכה כי היציבות הביטחונית תאפשר לבנק ישראל להתחיל במתווה הדרגתי של הורדות ריבית. הורדת ריבית צפויה להזיל משמעותית את עלויות המימון והמשכנתאות, ולהוציא את שוק הדיור מהקיפאון העמוק בו היה שרוי מאז סדרת העלאות הריבית של 2023.
עבור המשקיעים, נוצרת דילמה מעניינת: האם להשקיע ישירות בנכס פיזי או במניות הנדל"ן. בעוד שהשקעה בדירה דורשת הון עצמי גבוה והתעסקות ניהולית, חשיפה דרך מניות יזמיות מציעה נזילות גבוהה ואפשרות להשקיע בחברות המובילות שצפויות לנהל פרויקטי שיקום ותשתית בהיקפים אדירים. האטרקטיביות של מניות הנדל"ן נובעת גם מהתשואה הפוטנציאלית הגבוהה, הנובעת מהצפי לחידוש הביקושים מצד רוכשים מקומיים ויהודי התפוצות כאחד.
סיכום ותובנות
ההסכם הפוליטי מתורגם במהירות לשפה כלכלית. חזרת ההון הזר, התחזקות השקל, הירידה בתשואות האג"ח והראלי במניות הנדל"ן אינם אירועים נפרדים, אלא חלקים של אותו פאזל. הם מרכיבים יחד תמונה של כלכלה המתנתקת מתמחור של סיכון ביטחוני ועוברת לתמחור של הזדמנויות צמיחה. כפי שניתן לראות בתמונה המצורפת, משקיעי הריטייל ותושבי החוץ מובילים את גל הרכישות, בעוד המוסדיים מממשים רווחים. סקטור הנדל"ן, יותר מכל סקטור אחר, עומד במוקד השינוי, כאשר הציפייה להורדת ריבית הופכת אותו למנוע צמיחה מרכזי ולאפיק השקעה בעל פוטנציאל משמעותי בתקופה הקרובה.
