אחרי שקיבלתי מאות הודעות לחוצות באינסטגרם לאחר הציוץ של טראמפ ביום שישי האחרון, אני מרגיש שאני חייב לעשות קצת סדר. עם התעוררותה המחודשת של מלחמת הסחר בין וושינגטון לבייג'ינג, תשומת הלב העולמית מופנית למכסים ולסחורות. אולם, הזירה האמיתית שבה יוכרע המאבק אינה בנמלים, אלא בשוק האג"ח האמריקאי. זהו המנוע הפיננסי השקט שמניע את הכלכלה הגדולה בעולם, ושם מחזיקה סין בקלף המיקוח החזק ביותר שלה – היכולת לערער את יציבותה הכלכלית של ארצות הברית.
שוק האג"ח – המנוע הסמוי שמפעיל את הכלכלה
אגרת חוב (אג"ח) היא למעשה הלוואה שגורם מסוים, כמו ממשלה או חברה, לוקח מהציבור. בתמורה להלוואה, המנפיק מתחייב לשלם למשקיע ריבית קבועה (קופון) לאורך תקופה מוגדרת, ובסיומה להחזיר את סכום הקרן. אג"ח ממשלתיות הן הכלי המרכזי שבאמצעותו ממשלות מממנות את פעילותן. כאשר התשואה על האג"ח עולה, המשמעות היא שהממשלה נדרשת לשלם ריבית גבוהה יותר על כל דולר שהיא מגייסת, מה שמכביד על התקציב ומצמצם את יכולתה להשקיע בשירותים לאזרח או להפחית מיסים. השפעת התשואות חורגת הרבה מעבר לכך, ומשפיעה על ריביות המשכנתא, הלוואות עסקיות וכלל עלויות האשראי במשק.
ההסלמה האחרונה: כשטראמפ הבעיר את השוק באפריל
זו אינה הפעם הראשונה שהזירה מתחממת. בפעם הקודמת שמלחמת הסחר הרימה ראש, באפריל 2025, הנשיא טראמפ הגדיל מכסים על סחורות סיניות מ-54% ל-145%, וגרר תגובת נגד חריפה של בייג'ינג שהעלתה מכסים מצידה ל-125%. התגובה בשווקים הייתה מיידית ואלימה: התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים זינקה ב-0.5%, מהלך ששיקף חשש אמיתי של משקיעים. בשוק נפוצו שמועות על כך שסין מוכרת באופן אגרסיבי את אחזקותיה באג"ח אמריקאי ככלי נשק כלכלי. ואכן, הנתונים הראו שסין צמצמה באופן עקבי את אחזקותיה, שירדו באותה עת לשפל של 759 מיליארד דולר. השבועות האחרונים רק המשיכו את המגמה הזו, כאשר סין ממשיכה למכור אג"ח אמריקאי ולהגדיל במקביל את רזרבות הזהב שלה, במהלך שמטרתו להפחית את התלות בדולר.
הקלף הסיני והלחץ על הממשל
כ-30% מהחוב הלאומי של ארה"ב מוחזק בידי מדינות זרות, אך מעמדה של סין כנושה מרכזית הולך ונשחק. מגמת המכירות העקבית הורידה את סין למקום השלישי בעולם כמחזיקת חוב אמריקאי, לראשונה מזה שני עשורים, אחרי יפן ובריטניה. נכון לנתונים האחרונים, סין מחזיקה בכ- ±2.5%, כ-730 מיליארד דולר באג"ח אמריקאי , שפל של 17 שנה. כאן טמון הנשק הכלכלי של בייג'ינג. אם סין תחליט, כתגובה למכסים, למכור באופן מאסיבי את אחזקותיה הנותרות, היא תציף את השוק, תגרום לקריסת מחירים ולזינוק חד בתשואות. מהלך כזה ייקר דרמטית את עלויות הגיוס של ממשל טראמפ, יפגע ביכולתו לממן את הגירעון ויערער את היציבות הפיננסית. זו הסיבה שהשווקים מגיבים בעצבנות לכל איתות מכיוונה של סין. הכוח של מחזיקי החוב הוא לא רק כלכלי, אלא גם גיאופוליטי, ומעניק להם מנוף לחץ משמעותי במשא ומתן מדיני.
סך האחזקות של סין באג״ח אמריקאי לאורך השנים
סיכום ותובנות
שוק האג"ח אינו רק מושג פיננסי מורכב, אלא הבסיס שעליו נשענת הכלכלה האמריקאית. במציאות של מלחמת סחר מחריפה, הוא הופך לזירת הקרב המרכזית. בעוד שהכותרות עוסקות במכסים, הסיפור האמיתי טמון בתגובת שוק האג"ח וביכולתה של סין להשתמש באחזקותיה כנשק אסטרטגי. המכירה העקבית של אג"ח אמריקאי והצמצום הדרמטי באחזקותיה אינם רק נתון טכני, אלא מהלך אסטרטגי ברור של בייג'ינג לגוון את רזרבותיה ולהפחית את תלותה בדולר. הממשל בוושינגטון מבין היטב כי במאבק הנוכחי, האויב המסוכן ביותר אינו רק יריב מסחרי, אלא גם אחד הנושים הגדולים ביותר שלו, שמחזיק ביכולת לזעזע את יסודות הכלכלה האמריקאית.
