בתקופה שבה השיח הפיננסי מתמקד כמעט אך ורק בבינה מלאכותית, בדיווחי מניות הענק ובסוגיית הריבית, קל לשכוח את הסיפור המרכזי שריחף מעל השווקים הגלובליים בשנים האחרונות: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. רחוק מאור הזרקורים של ענקיות הטק, המתח הגיאופוליטי הזה היה כמו משקולת כבדה שכל ציוץ וכל החלטת מכס איימו להפיל את השווקים. כל שינוי ברגולציה או הטלת מכסים טלטלו סקטורים שלמים, מחקלאות ותעשייה ועד לשבבים וטכנולוגיה. לכן, ההסכם החדש שהוכרז הוא לא עוד כותרת חולפת, אלא אירוע מאקרו-כלכלי מהותי שעשוי לשנות את מפת הסיכונים וההזדמנויות בכל תיק השקעות.
אז מה בעצם קורה, ולמה זה כל כך דרמטי?
הנשיא טראמפ הכריז על הסכם כלכלי ומסחרי חדש עם סין, המהווה הרגעה משמעותית בסכסוך. הסכם זה אינו עוסק רק בהורדת מכסים, אלא נוגע בנקודות הליבה הכואבות של שתי המעצמות. סין, שהכלכלה שלה מראה סימני האטה, הייתה זקוקה להקלה בלחץ האמריקאי, בעוד שממשל טראמפ חיפש ודאות עבור השווקים והישגים פוליטיים מוחשיים. ההסכם הוא התוצאה של האינטרסים המשותפים הללו.
המשמעות עבור השווקים היא עצומה. חוסר הוודאות סביב מלחמת הסחר היה אחד מגורמי הסיכון המרכזיים שהשפיעו על החלטות השקעה, שרשראות אספקה ותמחור חברות. הסרת האיום הזה, לפחות בטווח הנראה לעין, פותחת את הדלת לסנטימנט חיובי יותר.
כדי להבין את גודל המהלך, יש לפרט את הוויתורים של כל צד.
מה סין התחייבה לספק:
-
מתכות נדירות: סין מבטלת בפועל את מגבלות הייצוא החדשות על חומרי גלם קריטיים לתעשיית השבבים והרכב החשמלי. זהו מהלך אסטרטגי שמסיר איום משמעותי מעל חברות טכנולוגיה מערביות.
-
פנטניל: התחייבות ל"צעדים משמעותיים" לעצירת זרימת סם הפנטניל לארה"ב, מהלך בעל חשיבות פוליטית עצומה עבור ממשל טראמפ.
-
ביטול מכסי תגמול: השהיית כל המכסים שהוטלו מאז מרץ 2025 על תוצרת אמריקאית, בעיקר בתחום החקלאות (סויה, בקר, חזיר).
-
רכש חקלאי מאסיבי: התחייבות לרכוש לפחות 12 מיליון טון סויה אמריקאית עד סוף 2025, מהלך שמייצר רוח גבית בחקלאי ארה"ב.
-
הפסקת הלחץ על חברות שבבים: סיום חקירות "אנטי-דאמפינג" ו"אנטי-טראסט" נגד יצרניות מוליכים למחצה אמריקאיות.
מה ארה"ב הסכימה לספק:
-
הורדת מכסים: הפחתה של 10% במכסים שהוטלו על ייבוא מסין. זוהי נסיגה אמריקאית משמעותית.
-
הארכת פטורים: הארכת תוקף הפטורים ממכסים (Section 301) על מוצרים סיניים ספציפיים עד נובמבר 2026.
ההסכם צפוי להשפיע באופן ישיר וחיובי על מספר סקטורים מרכזיים:
- סקטור השבבים והטכנולוגיה: חברות כמו אנבידיה (NVDA), אינטל (INTC) וחברות שבבים אמריקאיות נוספות הן המרוויחות הגדולות. הסרת האיום הרגולטורי בסין ופתיחת שרשראות האספקה של מתכות נדירות הן חדשות קריטיות עבורן.
-
תעשייה וצריכה גלובלית: חברות אמריקאיות רבות, שהמודל העסקי שלהן נשען על ייצור בסין ומכירה בשוק האמריקאי והעולמי, היו מהנפגעות המרכזיות של מלחמת הסחר. עבור חברות כמו יצרנית הציוד הכבד קאטרפילר (CAT) או ענקית ההנעלה נייקי (NKE), המכסים היוו מס ישיר שהעלה את עלויות הייצור ושחק את שולי הרווח. ההקלה במכסים צפויה לתרגם את עצמה ישירות לשיפור ברווחיות. מעבר לכך, ההסכם מספק יציבות בשרשראות האספקה ומפחית את הסיכון להפתעות רגולטוריות או שיבושים לוגיסטיים שאפיינו את השנים האחרונות
-
תעשייה וספנות: הורדת המכסים הדו-צדדית צפויה להמריץ מחדש את הסחר העולמי ולהוות זרז חיובי עבור חברות בתחומים אלו.
בשורה התחתונה
ההסכם שגובש אינו פתרון קסם לכל המחלוקות בין ארה"ב לסין, אך הוא מהווה צעד פרגמטי וחיוני לשני הצדדים. בעוד שארה"ב קוצרת הישגים פוליטיים ומסחריים ממוקדים, סין מקבלת מרחב נשימה כלכלי שהיא זקוקה לו נואשות. המנצח האמיתי בשלב זה הוא השוק הגלובלי, שמקבל את המצרך החשוב ביותר עבורו: הפחתת אי-ודאות. המשקיעים מתמחרים כעת עולם עם פחות סיכונים גיאו-פוליטיים מיידיים, והדבר צפוי לתמוך בסנטימנט החיובי במגוון רחב של נכסים בטווח הקצר והבינוני.
