בשבועות האחרונים, נראה כי כמעט כל בנק ופלטפורמת תשלומים בישראל מציעים ללקוחותיהם ריבית על היתרה בחשבון העובר ושב. המהלך, שכולל הצעות מבנקים גדולים ועד אפליקציות כמו ביט (bit) ופייבוקס (PayBox), מגיע לאחר לחץ ציבורי ורגולטורי מבנק ישראל. עם זאת, בחינה מעמיקה של "האותיות הקטנות" מעלה את השאלה האם מדובר בהטבה אמיתית לצרכן, או במהלך מחושב לשמר כספים בהיקפי עתק בתוך המערכת הבנקאית, בעוד קיימות אלטרנטיבות נזילות ורווחיות בהרבה.
ההצעות של הבנקים: לחץ רגולטורי ושלל מגבלות
גל ההצעות הנוכחי הגיע בעקבות ביקורות מהציבור על רווחי העתק של הבנקים מאותם כספי העו"ש. רק בשנת 2024, חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו סכום מוערך של כ7.8 מיליארד שקל כתוצאה ישירה מהכספים ששכבו בעו"ש הרבה אינו נובע מרצונם הטוב של הבנקים בלבד.
ביולי 2023, לאחר ביקורת ציבורית ומהלכי חקיקה בכנסת , הורה בנק ישראל לבנקים לנקוט צעדים ולהציע ריבית על יתרות זכות של משקי בית. אלא שההנחיה לא קבעה סכום ספציפי , והתוצאות בשטח נעות בין זניחות למגוחכות.
הריבית המוצעת על ידי הבנקים הגדולים היא אפסית בפועל. כך למשל, לקוחה בבנק דיסקונט ששמרה על יתרה של 350,000 ש"ח בעו"ש, גילתה כי קיבלה ריבית של 14 אגורות בלבד. בבדיקה מול הבנק התברר כי הריבית עומדת על 0.01% ומוגבלת ליתרה של עד 7,500 ש"ח בלבד.
גם במקרים בהם הריבית נשמעת אטרקטיבית יותר (2%-3% לשנה), היא כרוכה בשורה ארוכה של תנאים מגבילים. בנקים כמו לאומי והבינלאומי דורשים מהלקוח להעביר משכורת , להחזיק במוצרים בנקאיים נוספים (כמו משכנתא או כרטיס אשראי בשימוש מינימלי) , ומגבילים את ההטבה ללקוחות עם סך נכסים נמוך (למשל, עד 30 או 50 אלף ש"ח). בנק הפועלים כלל אינו מציע ריבית על הפלוס, אלא רק מנגנון קיזוז מול המינוס.
בשורה התחתונה, גם אם לקוח עומד בכל התנאים, מדובר לרוב ברווח של מאות שקלים בודדים בשנה. נראה כי מטרת המהלך היא בעיקר לצאת ידי חובה רגולטורית ולשמר את כמעט חצי טריליון השקלים ששוכבים בחשבונות העו"ש בישראל מבלי לצבור ריבית – כסף שהבנקים ממנפים למתן הלוואות בריביות גבוהות בהרבה.
מקור: גלבוס
האלטרנטיבה המרכזית:
בזמן שהבנקים מציעים תשואות זניחות על כסף נזיל, קיימות בשוק אלטרנטיבות סולידיות המציעות תנאים טובים משמעותית. האפיק שצבר תאוצה רבה בשנים האחרונות הוא הקרן הכספית.
לצד הקרנות הכספיות, קיימים גם פיקדונות בנקאיים (עם ריבית ממוצעת של כ-3.9% אך דורשים "נעילה" של הכסף) ומק"מ (מלווה קצר מועד) המציע ריבית של כמעט 4%. אך הקרן הכספית בולטת בשילוב שהיא מציעה בין תשואה לנזילות.
מהי קרן כספית ומדוע היא עדיפה?
קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר מאוד, כמו פיקדונות בנקאיים גדולים, מק"מ ואג"ח קצרצרות בדירוג גבוה. התשואה שלה צמודה לריבית בנק ישראל.
היתרונות המרכזיים של הקרן הכספית על פני הצעות העו"ש של הבנקים ברורים:
-
תשואה גבוהה משמעותית: בעוד הבנקים מציעים ריביות זניחות בעו"ש, הקרנות הכספיות הניבו בשנה האחרונה תשואה ממוצעת של 4.25%.
-
נזילות יומית: הכסף זמין למשיכה בכל יום מסחר, בניגוד לפיקדון שסוגר את הכסף או הצעות כמו זו של bit הדורשות נעילה לשלושה חודשים.
-
ללא "אותיות קטנות": ההשקעה אינה מותנית בהעברת משכורת, היקף שימוש בכרטיס אשראי או הגבלת סך נכסים.
ומה לגבי הסיכונים?
עם זאת, חשוב להבין את ההבדל המהותי: קרן כספית אינה פיקדון בנקאי. בעוד שהסיכון בה נחשב לנמוך מאוד, היא עדיין מוצר השקעה. התשואה אינה מובטחת, וערך הקרן עשוי לחוות תנודות קלות (בדרך כלל זניחות) בהתאם לשינויים בערך הנכסים בהם היא מחזיקה. בניגוד לפיקדון בנקאי, הכסף בקרן כספית אינו מבוטח על ידי המדינה, אך הוא מוחזק בנאמנות בנפרד מנכסי הגוף המנהל את הקרן, מה שמספק הגנה למשקיעים.
סיכום ותובנות
המהלך האחרון של הבנקים להציע ריבית על העו"ש הוא בעיקרו תגובה ללחץ רגולטורי, ואינו מהווה בשורה אמיתית לצרכן. ההצעות מוגבלות בתקרות נמוכות, כרוכות בתנאים סבוכים ומייצרות בפועל תשואה אפסית.
מטרת הבנקים ברורה: לשמר את הכסף העצום של הציבור בחשבונות העו"ש, שם הוא אינו עולה להם כסף אך מייצר עבורם רווחים גדולים. עבור הציבור המחזיק ביתרות זכות, קיימות אלטרנטיבות עדיפות בהרבה. קרנות כספיות, המשלבות נזילות גבוהה עם תשואה הצמודה לריבית בנק ישראל, מהוות כיום את הפתרון האטרקטיבי ביותר לכסף נזיל, ומסיבה זו הן ממשיכות לצבור תאוצה על חשבון העו"ש הבנקאי.
