כך הופך ה-AI ממנוע צמיחה למנוע פיטורים שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה עצמן

בעידן הנוכחי, ענקיות הטכנולוגיה משקיעות סכומי עתק בבינה מלאכותית (AI) במטרה מוצהרת לייעל את עסקיהן, לשפר את התוצאות ולהשיג צמיחה חסרת תקדים. הוצאות ההון של ענקיות אלו על AI מתקרבות ל-368 מיליארד דולר בשנת 2025 לעומת 154 מיליארד בסך הכל שנתיים קודם לכן. אך בזמן שמיליארדי דולרים מוזרמים לתשתיות AI, מתחיל להתגלות דיסוננס עמוק ומהותי: ה"ייעול" הזה מגיע בדמות פיטורי עובדים וצמצום כוח אדם, מה שגורם להיחלשות מתמשכת בשוק העבודה ובכוח הקנייה של הצרכן. כתוצאה מכך, עולה השאלה האם מהלכי ההשקעה האגרסיביים הללו, שמטרתם לחזק את החברות, עלולים לבוא עליהן בהפוכה ולגרום לירידה בביקושים לשירותיהן כשהצרכן יסגור את הארנק. העידן החדש של ה-AI מציג תמונה אבסורדית ומעוררת דאגה, שבה חברות הטק יוצרות במו ידיהן את התנאים להאטה שתפגע בהן.

מקור: Chartr

בתקופה האחרונה אנו רואים שיח שהולך וגובר על השקעות של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI עבור התייעלות העסק, ההשקעות הללו יוצרות תמונת מצב מדאיגה עבור כוח העבודה . כתוצאה מכניסת הבינה המלאכותית לענקיות הטכנולוגיה שוק התעסוקה רק הולך ונחלש וכמות המשרות הפנויות רק הולכת ופוחתת עם השנים.

נוצר מצב אבסורדי שבו החברות הללו מצד אחד משקיעות כספים רבים יותר מאי פעם במטרה לייעל את עבודתן ולגרום גם לפיטורי עובדים כחלק מהתייעלותן הבריאה אך כתוצאה מכך שהמון עובדים מפוטרים כוחו של הצרכן נחלש וכך יווצר מצב בו אותן ענקיות הטכנולוגיה ייפגעו מזה בביקושים נמוכים יותר מצד לקוחותיהם.

הגול העצמי של חברות הענק ?

לצורך ההדגמה נציג את שני צידי המטבע : בצד הראשון צרכן אמריקאי ממוצע אשר כוחו החל לרדת מעליית הבינה המלאכותית ובצד השני נציג את חברת מיקרוסופט, ענקית הטכנולוגיה שעיקר עסקיה הם עבור עסקים (Bַ&B) .

כוחו של הצרכן האמריקאי נחלש מאוד עקב עליית הבינה המלאכותית ב-2023 , כתוצאה מכך הוא יחל לחסוך בקניות שלו הרי כנראה שיהיה לו פחות בטחון תעסוקתי ומשכורת יציבה . אותו אדם יצמצם הוצאות ובזבוזים ויוותר על המנוי החודשי של הנטפליקס שלו או על Spotify Premium שהוא כל כך אוהב . לאחר מכן ובצורה טבעית תחול פגיעה בעסקים שהם עבור הצרכן בקצה (B&C) וחברות כמו נטפליקס ו- Spotify ייפגעו והביקושים למוצריהן ייפחתו.

נעבור לצד השני של המטבע חברת מיקרוסופט שמייצגת כאן את חברות הביג טק, הענקיות אשר דוחפות את השוק מעלה בזמן שכוחו של הצרכן הולך ונחלש. מיקרוסופט, גוגל ואמזון ירגישו את הירידה בביקוש שירותי הענן שלהן מצד לקוחות ענק שלהן כמו נטפליקס וספוטיפיי שיושפעו ישירות מאורח החיים החסכוני יותר של הצרכן הממוצע.

זוהי נקודה של דיסוננס חריף בשוק ההון, בה המניות הדומיננטיות מטפסות לשחקים בזמן שהן יוצרות במו ידיהן את התנאים להאטה הכלכלית שתפגע בהן.

הכלכלה הדו-ראשית: כוחו של הצרכן נחלש מול שגשוג הטק

התמונה בשוק ההון משקפת מציאות כפולה. מצד אחד, מניות הטכנולוגיה הגדולות מובילות את השוק במגמה חיובית ודוחפות את מדד ה-S&P 500 לשיאים חדשים. מנגד, חברות הנסמכות על הוצאות הצרכן הישיר מציגות ירידות חדות.

ההאטה בהוצאות הצרכן ניכרת וחולשת על חברות ריטייל מתחומים שונים כמו מסעדנות וביגוד והלבשה, בקרב חברות המוגדרות כ"מזון מהיר יקר יחסית" (Fast Food Premium), דוגמת צ'יפוטלה (CMG), קאווה (CAVA) וסוויטגרין (SG) חלה ירידה חדה מתחילת השנה כמו גם בחברות הביגוד והלבשה לולולמון (LULU) ודקרס (DECK) חברות אלו סובלות מירידה חדה בתדירות הביקורים של משקי בית בעלי הכנסה נמוכה-בינונית, ואף מהדמוגרפיה החיונית של גילאי 25-35, המושפעת מהאטה בגיוסים ומהצורך לחסוך. הצרכנים אינם עוברים בהכרח למתחרים זולים יותר, אלא מוותרים על אכילה בחוץ ועוברים לבשל בבית.

במקביל, הקמעונאיות המוזלות חוגגות. חברות כמו דולר ג'נרל (DG) ודולר טרי (DLTR), המתמחות במכירת מוצרי צריכה יומיומיים במחירים נמוכים של עד דולרים בודדים, מציגות צמיחה חזקה בשוק ההון . ניגוד זה מדגים שהצרכן האמריקאי הפך להיות בררן ורגיש למחיר, ומעדיף להוציא כסף על מצרכי יסוד בסיסיים בדולר ג'נרל במקום על ארוחה יקרה יותר בחוץ.

מעגל ההרס העצמי של ה-AI: ירידה בכוח הקנייה

כפי שניתן לראות בגרף המתאר את הקשר בין השוק הכללי לבין פתיחת משרות , מגמת ה-AI שולחת את שוק העבודה למטה. האבסורד המובנה במודל הכלכלי הנוכחי הוא כזה:

1. השקעת ענק מובילה לפיטורים: חברות הטכנולוגיה הגדולות – כמו מיקרוסופט ו-Nvidia מפתחות ומשקיעות בתשתיות AI בהיקפים חסרי תקדים. השקעה זו מטרתה ייעול העבודה והחלפת כוח אדם, מה שמוביל לפיטורי עובדים רבים ולהיחלשות שוק העבודה, כפי שמשתקף בהאטה בדוח התעסוקה ובסנטימנט הצרכני הכללי.

2. היחלשות הצרכן משפיעה על הכלכלה הרחבה: העובדים המפוטרים, או אלו החוששים לאבד את משרתם, מצמצמים את הוצאותיהם באופן דרמטי. הם אינם מפסיקים לקנות ישירות ממיקרוסופט, אך הם מפחיתים רכישות מחברות צריכה נרחבות יותר כמו רשתות המסעדות, רשתות הביגוד, וכן שירותי בידור דיגיטליים כמו נטפליקס .

3. האפקט העקיף חוזר לטק: ככל שחברות הצריכה סופגות הפסדים עקב צרכן חלש יותר, הן נאלצות לצמצם את תקציבי הרכש וההשקעות שלהן. חברות אלו, שהן לקוחות עקיפים וחשובים של ענקיות הטק מפחיתות בהתאם את ההוצאות על שירותי הענקיות.

4. האבסורד מתגלגל: לבסוף, ההשקעה הראשונית של ענקיות הטק ב-AI, שנועדה לחזק את רווחיותן, עלולה לחזור כבומרנג. הפגיעה בכוח הקנייה הכללי שהיא יצרה, תביא לירידה בביקושים לשירותי הטק שלהן עצמן, ובכך תעמיד בספק את התשואות העתידיות של מניות אלו, שהשוק מתמחר בהן כבר עכשיו צמיחה אדירה.

סיכום ותובנות

הדיסוננס בשוק ברור: שגשוגן הנוכחי של מניות הטק נבנה על יסודות רעועים של ייעול אגרסיבי, הפוגע ישירות בכוח הצרכני שהן משרתות באופן עקיף. מנוע הצמיחה המרכזי של ענקיות הטק, שהוא הצרכן האמריקאי, נמצא תחת לחץ כלכלי הולך וגובר. התחזקות המניות הדומיננטיות, שמתרחשת במקביל לירידה במספר משרות פנויות ולחולשה בסקטורים הנסמכים על הצרכן, יוצרת פער מתרחב בין שווי השוק הנוכחי של ענקיות הטק לבין המציאות הכלכלית העתידית שהן יוצרות. בעוד שכלל השוק נהנה ממומנטום חיובי, על המשקיעים לבחון בעין ביקורתית את המגמה הזו ולשאול: האם מנוע הצמיחה של ה-AI אוכל את הזנב של הכלכלה העולמית?