משרד האוצר סימן מטרה ברורה לקראת תקציב 2026: להזיז את הר כספי הציבור השוכב בחוסר מעש בחשבונות העו"ש אל עבר אפיקים מניבים בשוק ההון. הרפורמה המתוכננת, המכונה "חשבון השקעות", מאיימת לשנות את כללי המשחק המוכרים לנו בעולמות הגמל, קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון. כעת, כשהעקרונות מתגבשים לכדי תזכיר חקיקה, זה הזמן להבין כיצד זה ישפיע על הכיס של כולנו ומי השחקנים שירוויחו מכך.
מקור:גלובוס
עקרונות מנחים לחקיקה
בלב הרפורמה עומד עקרון הפשטות והאיחוד. המטרה היא ליצור פלטפורמה אחת אחודה ("חשבון השקעות") שתכלול תחת קורת גג אחת את מגוון מוצרי החיסכון הקיימים כיום בנפרד: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. הבשורה המשמעותית ביותר למשקיע היא היכולת לעבור בין המוצרים השונים בתוך הפלטפורמה ללא אירוע מס – הטבה דרמטית שקיימת כיום רק בחלק מהמוצרים. בנוסף, נשמר עקרון העידוד לחיסכון ארוך טווח, כאשר משיכת כספים לאחר גיל 60 כקצבה תזכה בפטור מסוים ממס רווחי הון, בדומה למודל הגמל להשקעה הנוכחי.
למה עכשיו? הרציונל מאחורי המהלך
הדוחף העיקרי לחקיקה זו הוא סכום עתק של כ-250 מיליארד שקל ששוכבים כיום בחשבונות העובר ושב של הציבור ואינם צוברים ריבית. באוצר מבינים כי ריבוי המוצרים, הגופים המפקחים השונים ותנאי המיסוי הנפרדים יוצרים בלבול המרתיע את החוסך הממוצע. הרציונל הוא שכאשר הכל מופיע במסך אחד, קל יותר להשוות, להבין ולבצע פעולה פשוטה של העברת כספים (כמו בונוס חד פעמי) מהעו"ש לאפיק מניב תשואה. שר האוצר הנחה לקדם זאת כבר בתקציב הקרוב, מתוך הבנה שזהו מנוע צמיחה פוטנציאלי למשק כולו.
הפשרה המסתמנת
כמו בכל רפורמה גדולה, גם כאן התגלעו מחלוקות עזות בין הרגולטורים. בעוד רשות ניירות ערך דחפה למהלך, רשות שוק ההון התנגדה מחשש לפגיעה בציבור ובעמלות. הפשרה שמסתמנת כעת היא מודל היברידי: חשבון ההשקעות החדש יוקם, אך הוא לא יהיה חובה בלעדית. יתאפשר להמשיך ולנהל את החסכונות גם מחוץ לו, באמצעות המוצרים הקיימים כיום. משמעות הדבר היא שהשוק לא יעבור זעזוע מיידי, אלא תהליך הדרגתי של אימוץ הפלטפורמה החדשה לצד הישנה.
הבנקים – בפנים או בחוץ?
זוהי אולי שאלת המיליארדים. הבנקים מחזיקים כיום בכ-75% מחשבונות המסחר ומהווים צינור ההפצה המרכזי לציבור הרחב. החשש היה שמתן דריסת רגל לבנקים במוצרים שהיו סגורים בפניהם (כמו פוליסות חיסכון) יחזק את כוחם עוד יותר. אולם, הפרגמטיות כנראה מנצחת: מסתמן כי הבנקים יהיו בפנים ויוכלו להציע את השירות. ההצדקה היא פשוטה – בלי הבנקים, המהלך לא יהיה אפקטיבי, שכן רוב הציבור לא ייזום העברת כספים לגופים חיצוניים. המטרה היא להנגיש את ההשקעות היכן שהכסף כבר נמצא.
מי ישווק את המוצרים?
הרפורמה צפויה לטרוף את הקלפים גם בגזרת המפיצים. המסתמן הוא שכלל השחקנים יוכלו לשווק את חשבון ההשקעות: סוכני ביטוח, מתכננים פיננסיים ויועצי השקעות בבנקים. התנאי המרכזי המסתמן הוא דרישה לרישיון כפול, גם יועץ/משווק השקעות וגם פנסיוני. זהו שינוי טקטוני שייצור לראשונה תחרות ישירה על כלל המוצרים: סוכני ביטוח יוכלו להיכנס לעולם קרנות הנאמנות, והבנקים יוכלו להציע אפיקים שהיו נחלתם הבלעדית של הסוכנים עד כה.
סיכום ותובנות
המהפכה בתחום החיסכון היא כבר עובדה מוגמרת ברמת הכוונות. אם תיושם נכון, היא עשויה להזרים מיליארדי שקלים חדשים לשוק ההון ולשפר את מצבם של משקי הבית. עם זאת, הצלחתה תלויה בפרטים הקטנים – גובה תקרות המס החדשות והיכולת של הגופים השונים להתחרות באמת על ליבו (וכיסו) של הצרכן, ולא רק על דמי הניהול שלו.
