הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, כפי שהוכרז על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מהווה צעד סמלי בעל משמעות אסטרטגית. אף על פי שישראל וקזחסטן מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים מזה שנים, המהלך הנוכחי פותח דלת לשורה של הסכמים כלכליים ומסמן מגמה רחבה יותר של בניית גשרים וחיזוק בריתות אזוריות.
קזחסטן: מעצמה מרכז אסייתית
קזחסטן היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה במרכז אסיה, עם אוכלוסייה של כ־20 מיליון איש, רובם מוסלמים סונים. כלכלתה מתבססת בעיקר על משאבי טבע, בייחוד נפט גולמי, גז טבעי ומינרלים. המדינה, שהכריזה על עצמאותה ב־1991 לאחר התפרקות ברית המועצות, מקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, ואף פתחה שגרירות בתל אביב ב־1996. הנשיא הנוכחי, קאסים ג'ומארט טוקאייב, מחזיק בתפקיד מאז 2019.
המשמעות הכלכלית עבור ישראל
ההסכם אינו בונה יחסים מנקודת האפס, אלא מעניק מסגרת רשמית ומאיץ קשרים כלכליים משמעותיים שכבר קיימים. היקף הסחר בין המדינות צומח, וכבר בשנת 2020 הציג מאזן חיובי מובהק לטובת ישראל, עם יצוא ישראלי של כ־121.7 מיליון דולר לעומת יבוא של כ־1.4 מיליון דולר בלבד.
בצד היבוא, לקזחסטן תפקיד אסטרטגי עבור משק האנרגיה הישראלי, כאשר לפי הערכות היא מספקת כרבע מתצרוכת הנפט השנתית של ישראל.
בצד היצוא, ישראל מוכרת לקזחסטן בעיקר טכנולוגיות מתקדמות. עיקר היצוא מורכב ממכונות וציוד מכני וחשמלי (כ־80% מהיצוא ב־2020), אך הפוטנציאל האמיתי טמון במאמציה של קזחסטן לגוון את כלכלתה ולהפחית את התלות בנפט. כאן נכנסות החברות הישראליות לתמונה, עם פתרונות בתחומים שהממשל הקזחי סימן כיעדים:
-
טכנולוגיות חקלאות ומים: תחומים בהם לישראל יתרון עולמי מוכח.
-
טכנולוגיות מידע: שיתוף פעולה הולך וגובר בתחום ה־IT.
-
ביטחון: קשרים קיימים וחוזים משמעותיים, דוגמת עסקאות עבר של חברות כמו אלביט והתעשייה האווירית לאספקת כטב"מים.
ההצטרפות להסכמי אברהם צפויה להאיץ מגמות אלו, לבסס את המעמד של ישראל כספקית טכנולוגיה מובילה עבור קזחסטן, ואף לשמש עבור חברות ישראליות "שער כניסה" לשווקים הגדולים של רוסיה וסין.
האם מדינות נוספות בדרך?
נשיא ארה"ב טראמפ הדגיש כי קזחסטן היא "הראשונה מני רבות" בכהונתו השנייה, וציין כי "מדינות עומדות בתור" להצטרף להסכמים. דיווחים קודמים הצביעו על כך שהממשל האמריקני פועל לצירוף מדינות שכבר מקיימות יחסים רשמיים עם ישראל, במטרה להעמיק את שיתופי הפעולה המדיניים, הצבאיים והכלכליים. בין המדינות שהוזכרו בהקשר זה נמצאות אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה, דוגמת אוזבקיסטן, טורקמניסטן וטג'יקיסטן.
סיכום ותובנות
ההכרזה על הצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם מוכיחה כי גם מהלכים סמליים נושאים בחובם פוטנציאל כלכלי ואסטרטגי משמעותי. בעוד היחסים הדיפלומטיים כבר קיימים, העטיפה הרשמית של "הסכמי אברהם" משמשת מנוף להעמקת הקשרים הכלכליים, פותחת דלתות עבור יצוא טכנולוגי ישראלי ומחזקת את הקשרים האסטרטגיים של ישראל במרכז אסיה.
