תמונת המצב הנוכחית של ענף ההייטק הישראלי מציגה מציאות מורכבת מאוד.
מאחורי האקזיטים וההשקעות בענף (Wiz,CyberArk,Armis), מסתתרת תמונה רחבה ומורכבת יותר. פגיעה עקב התחזקות השקל, שינוי במחזור העסקים העולמי והבדלים הולכים ומעמיקים בין תתי הסקטור בתוך הענף עצמו. בעוד חלק מהחברות מתמודדות עם שחיקה ברווחיות ועם האטה בביקושים, אחרות נהנות מביקוש קשיח ומרוח גבית בטחונית וטכנולוגית. על רקע כל אלה תמונה המצב הנוכחית של ענף ההייטק הישראלי מציגה מציאות מורכבת מאוד.
על מנת להבין לעומק את מגמות הגיוס והפיטורים, יש לבצע הבחנה ברורה בין שני סקטורים עיקריים: ענף שירותי ההייטק, הכולל בעיקר חברות תוכנה וסייבר, וענף התעשייה הטכנולוגית, הכולל חומרה, שבבים, פארמה ותעשיות ביטחוניות.
שירותי ההייטק מהווים את הרוב המכריע של הענף, כשהם אחראים לכ-70% מכלל המועסקים, ל-78% מעובדי המחקר והפיתוח ולכ-73% מהתוצר.
התחזקות השקל פוגעת בתפוקה
המגמה הנוכחית מושפעת באופן ישיר מהתחזקות השקל אל מול הדולר, שיוצרת לחץ משמעותי על רווחיות החברות.
צריך לזכור שכלכלת ההייטק הישראלית היא כלכלת ייצוא וכאשר ההכנסות הן דולריות אבל תשלומי השכר מתבצעים בשקלים, שולי הרווח נשחקים והחברות נאלצות לצמצם בכוח האדם כדי לשמור על יציבות פיננסית.
לדוגמא: אם מפעל שבבים ביטחוני מוכר את תוצרתו בדולרים ומשלם משכורות בשקלים ובשנה שעברה המפעל מכר רכיב ב-100 דולר שהיו שווים 363 שקל, השנה, עקב ירידת שער הדולר (ב-12.5%), הוא מקבל על אותו רכיב רק כ-318 שקל.
כתוצאה מכך, גם אם המפעל מכר כמות פיזית דומה של רכיבים, סך ההכנסות השקליות שלו רשם ירידה (של 1.9%). במקביל, המפעל גייס עשרות עובדים חדשים כדי להיערך לפרויקט עתידי גדול, כך שכעת יש הרבה יותר עובדים שמתחלקים בעוגת ההכנסות השקלית שהצטמצמה. החישוב הזה מוביל לצניחה חדה בנתון הפריון לעובד (10.1%-), בניגוד לחברות התוכנה שהצליחו להגדיל את המכירות בנפח עצום שפיצה על הדולר החלש, ומבלי לגייס עובדים נוספים.
הגרף מציג את תתי הסקטור של ענף ההייטק וניתן לראות כי הענף כולו רשם עלייה של 8.3% בייצוא הדולרי, הייצוא של שירותי ההייטק בלבד (כמו חברות תוכנה וסייבר) עלה ב-10.4% ולעומת זאת, הייצוא של תעשיית ההייטק עלה ב-3%.
אם מתחשבים בשינוי שער החליפין שעומד על 4.9%- בשלושת הרבעוניים הראשונים של 2025 לעומת התקופה המקבילה ב-2024, אפשר לראות שהתוצר השקלי של תעשיית ההייטק ירד בכלל ב-1.9% ואילו זה של שירותי ההייטק עלה ב-5%.
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 אפשר לראות את הפריון לעובד שעלה ב6.6% בשירותי ההייטק לעומת התקופה המקבילה ב2024 ואילו בתעשיית ההייטק הפריון רשם ירידה של 10.1% מה שמצביע בבירור שהדולר פגע בפריון.
לדוגמא, בתעשיית ההייטק ב2024 עובד יצר 1,000 שבבים שכל שבב נמכר ב-10$, הוא הכניס לחברה 10,000$ שהם 36,300₪ (שזה הפריון של העובד)
בשנת 2025 אותו עובד יצר שוב 1,000 שבבים וכל שבב נמכר ב10$, הוא הכניס לחברה 10,000$ שהם 31,800₪.
התוצאה ברורה, הפריון של העובד ירד ב12.5% רק בגלל הדולר.
בשירותי ההייטק עובד ב2024 מכר שירות מסוים ל100 לקוחות ב100$ לכל לקוח, סה״כ 10,000$ שהם 38,000₪
ב-2025: שער הדולר ירד, אז כל מכירה שווה פחות שקלים. אבל השוני כאן שאני רוצה להתייחס אליו הוא שהחברה הטמיעה כלי AI שאיפשרו לאותו מתכנת לשרת 120 לקוחות באותו זמן (התייעלות).
מה שגרם לו להכניס לחברה 12,000$ בערך דולרי של 3.61 לשקל אחד וסך הכל השווי 43,320₪.
זה ההבדל בין תעשיית ההייטק לשירותי ההייטק.
מקור : The marker
שירותי ההייטק מתכווצים, התעשייה הביטחונית והחומרה בצמיחה
נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2025 מצביעים על מגמה ברורה של ירידה בהיקפי התעסוקה בסקטור שירותי ההייטק. בתקופה זו נרשמה ירידה של 1.6% במספר העובדים הכולל וירידה חדה יותר של 5.2% במספר עובדי המחקר והפיתוח בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024.
הנתונים מקבלים גיבוי וחיזוק בדו"ח חברת אתוסיה לשנת 2025 (חברת ההשמה, גיוס כוח האדם וניהול משאבי האנוש הוותיקות והמוכרות בישראל, המתמחה באופן ספציפי במגזרי ההייטק, הביוטק והקלינטק), המציג ירידה אבסולוטית בכוח האדם בענף הטכנולוגיה מרמה של 417 אלף משרות ל-409 אלף משרות בלבד. מדובר בגריעה של כ-8,000 עובדים, המשקפת ירידה של 2%.
לעומת זאת, התמונה בתעשיית ההייטק המסורתית יותר, הכוללת את ענפי הפארמה, השבבים והתעשיות הביטחוניות, שונה לגמרי. סקטורים אלו רשמו צמיחה מרשימה עם עלייה של 8.9% במספר המועסקים הכולל וזינוק של 13.3% במספר עובדי המחקר והפיתוח, נתון המעיד על חוסן מבני וביקושים קשיחים גם בתקופות של אי וודאות כלכלית.
הפער בין תעשיית ההייטק לבין שירותי ההייטק נובעות מכמה סיבות:
1. הסיבה המרכזית לירידה בביקוש למתכנתים בשירותי ההייטק מגיעה בגלל אוטומציה של קוד. קיימים הרבה כלי AI שהבשילו והתחילו לייעל את עבודתם של המתכנתים שמסוגלים לעשות עבודה של 3 אנשים במקביל מה שמאפשר לצמיחה בהכנסות מבלי לגייס כוח אדם נוסף
2. תעשיית ההייטק כוללת את התעשיות הביטחוניות (אלביט, רפאל, תע"א) שנהנות מביקושי שיא. בעקבות המציאות הביטחונית המתמשכת בישראל הוזרמו תקציבי עתק לחברות המפתחות טילים, מל"טים, ומערכות הגנה.
3. בעוד שה-AI מחליף מתכנתים (תוכנה), הוא דורש כמויות אדירות של שבבים וכוח מחשוב (חומרה). מרכזי הפיתוח של ענקיות השבבים בישראל (Nvidia, Apple, Amazon Annapurna, ומפעלים כמו Tower) נמצאים במירוץ חימוש לייצור המעבדים שיריצו את הבינה המלאכותית. לכן, סקטור השבבים (שנכלל ב"תעשיית ההייטק") מגייס עובדי מו"פ בקצב מסחרר (עלייה של 13.3%).
4. דביקות גיאוגרפית ועלויות.
קל להזיז תוכנה: כששכר המתכנתים בישראל גבוה והשקל מתחזק (או הדולר נחלש), לחברות תוכנה קל מאוד לפתוח מרכז פיתוח ביוון, פורטוגל או מזרח אירופה ולהעביר לשם משרות. זה מסביר את הירידה בישראל.
קשה להזיז תעשייה: אי אפשר להעביר בקלות מפעל שבבים, מעבדות חומרה מורכבות, או פיתוח ביטחוני מסווג למדינה אחרת. לכן, גם כשהתנאים הכלכליים קשים, המשרות הללו נשארות בישראל.
5. זליגת הטאלנטים: בנקים וקמעונאות כאלטרנטיבה יציבה
המשבר בשירותי ההייטק גורם לזליגת אנשי טכנולוגיה, לבנקים וקמעונאות.
נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של 2025 מראים עלייה במספר אנשי הטכנולוגיה המועסקים בגופים אלו בהשוואה ל-2024. מגמה זו נובעת משילוב של שתי סיבות: מצד אחד, תהליכי דיגיטציה מואצים שעובר המשק כולו הדורשים כוח אדם מיומן, ומצד שני, הקושי הגובר של עובדים למצוא משרות בחברות הייטק גדולות ומוכרות.
מספר המשרות הפתוחות וזמן חיפוש העבודה ל-2025
לפי דוח אתוסיה קיימת עלייה במספר המשרות שנפתחו השנה לצורכי צמיחה בענף ההייטק מ-9,200 משרות שרשם השוק ב-2024 ל-11,500 משרות ב-2025.
רוב השיפור במספר המשרות שנפתחו לאורך כל השנה התרחש דווקא ברבעון האחרון של 2025 מה שיכול אולי לתת לנו הצצה למגמת צמיחה של התעשיה ב-2026.
עם זאת, זמני חיפוש העבודה למשרות הג'וניורים עלו ב-2025 לכ-20 שבועות בממוצע כשבענף מגדירים את המשרות כמשרות בודדות כאשר המגייסים המרכזיים שנותרו הם ארגונים גדולים ורב לאומיים שמעדיפים מצטיינים ומוסדות מובילים.
מבט קדימה: התייצבות וביקוש סלקטיבי ב-2026
בעוד שסקטור השירותים ימשיך להתמודד עם רוחות נגדיות בדמות שקל חזק, התייעלות מבוססת AI וקלות הניוד למרכזים זולים בחו"ל, התעשייה הטכנולוגית נהנית מעוגנים פיזיים ואסטרטגיים שקשה לערער.
האם 2026 תבשר לנו על שינוי מגמה או המשכיות באותה הדרך?
