בשנים האחרונות, ובעוצמה חריגה מאז אירועי הביטחון האחרונים, סקטור החברות הביטחוניות הפך מאזור שולי בבורסה בתל-אביב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה. מניות שבעבר עניינו בעיקר משקיעים מתמחים, הפכו לכותרות ראשיות עם תשואות חדות, גידול בהזמנות, ועניין הולך וגובר מצד גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים. ובעקבות השנתיים האחרונות שחווינו בגזרה הגיאופוליטית נשאלת השאלה, האם מאוחר מדי להשקיע בסקטור הבטחוני?
מה כולל המדד?
מדד בטחוניות שהושק בנובמבר האחרון והונגש על ידי תעודת סל של הראל (מספר נייר ערך 1233170), כולל 19 חברות סך הכל כששלוש החברות הבולטות ביותר שמחזיקות כמעט 35% מכלל המדד הם נקסט ויז'ן (12.5%), ארית תעשיות (11.7%) ואלביט מערכות (10.3%).
המדד שהושק בחודש נובמבר האחרון הציג תשואות חסר כחודש לאחר השקתו וירד בכמעט 5% אבל מאז המגמה התהפכה ובחודש האחרון זינק בכמעט 40% ומשלים עלייה כוללת של יותר מ-30% מאז החל להיסחר.
העלייה בתשואות המדד בחודש האחרון מיוחסות להסלמה בזירות שונות בעולם ובראשן כמובן איראן וונצואלה.
העלייה האגרסיבית במדד הביא את המשקל של הסקטור הביטחוני לעבור את ענף הנדלן בתוך מדד תל אביב 35 והפך לסקטור משמעותי מאוד שבלתי אפשרי להתעלם ממנו ועכשיו לאחר שהמדד הושק, קרנות ומוסדיים בכסף גדול יוכלו להשקיע בתעודת הסל ולהכניס כסף נוסף לסקטור
צברי הזמנות – נתוני החברות
נקסט ויז׳ן (NXSN) היא חברה טכנולוגית המתמחה במצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי טיס זעירים.
לפי הדו"ח לרבעון שלישי (ספטמבר 2025) מצביע על צבר של 124 מיליון דולר, המשקף גידול של 42% לעומת השנה הקודמת והציגה הכנסות שיא של כ47 מיליון דולר עם קצב צמיחה שנתי של מעל 60%
מכפיל הרווח של החברה (P\E) ברבעון השלישי של 2024 עמד על 16.7, לצורך השוואה היום מכפיל הרווח כבר עומד על 73.
חברה נוספת, ארית תעשיות (ARYT), מתמחה בייצור מרעומים לפגזים ורקטות.
בדוחות המחצית הראשונה של 2025 עדכנה החברה כי צבר ההזמנות עמד על 1.2 מיליארד שקלים בסוף יוני 2025, כולל הזמנה מותנית של 58 מיליון דולר מהחברה ההודית BEL (חברה שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה ובקרה לצבא)
עד סוף נובמבר 2025 ירד הצבר ל-1 מיליארד שקלים מכיוון שהחברה לא קיבלה הזמנות חדשות והמשיכה לספק הזמנות קיימות.
מכפיל הרווח של החברה ברבעון הרביעי של 2023 עמד על 14 ונכון לרבעון השני של 2025 מכפיל הרווח עלה ל38
ואחרונה, אלביט מערכות (ESLT), היא החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר במדד ומתעסקת בכלי טיס בלתי מאוישים, מערכות שליטה ובקרה, תקשורת ולוחמה אלקטרונית.
אלביט דיווחה ברבעון השלישי של 2025 על צבר הזמנות שיא של 22.2 מיליארד דולר ונכון להיום מדובר על שיא כל הזמנים.
הדוח מדגיש כי 69% מצבר ההזמנות הוא מלקוחות מחוץ לישראל וש‑38% מההזמנות צפויות להתממש עד סוף 2026. הגידול נבע בעיקר מחוזים חדשים באירופה.
מכפיל הרווח של המניה ברבעון השלישי של 2024 עמד על 32 והיום מכפיל הרווח עומד על 66.
עלייה בתקציבי הבטחון הגלובליים
בארצות הברית, התקציב הביטחוני לשנת 2025 עמד על כ-892 מיליארד דולר שהם כ-3% מהתמ״ג. זהו התקציב הגדול בעולם שמושקע בסקטור הבטחוני והצפי לשנת 2026 הוא להגדיל את התקציב הבטחוני ל-925 מיליארד דולר מה שיביא את ההוצאה לכ-3.3% מהתמ״ג.
גרמניה השקיעה בשנת 2025 כ-83 מיליארד אירו שהם 2.4% מהתמ״ג והצפי הוא עלייה לסכום של 85 מיליארד אירו שיביאו את ההוצאה לכ-2.8% מהתמ״ג.
גם בריטניה לא נשארת מאחור ורוצה להגדיל את התקציב שעמד ב-2025 על 61.7 מיליארד ליש״ט (2.3% מהתמ״ג) ל65.5 מיליארד ליש״ט במטרה להגיע לכ-2.5% מהתמ״ג.
מדינה נוספת היא יוון שרכשה בסוף 2025 מערכת ארטילרית PULS בעלות של 650 מיליון יורו עבור 36 מערכות שיגור שונות.
גם אלבניה רכשה מאלביט מערכות נשק מתקדמות ומל״טים בעסקה כוללת של כ-2.3 מיליארד דולר עסקה המיועדת להקמת פס ייצור והכשרה מקומית של הציוד באלבניה.
בעוד העיניים נשואות לאירופה, הדרמה האמיתית של 2026 מתרחשת באסיה. נשיא טייוואן, ליי הכריז על תוכנית להעלאת תקציב הביטחון לכ-3.3% מהתמ"ג כבר ב-2026 (כ-30 מיליארד דולר), עם יעד שאפתני להגיע ל-5% עד 2030. בנוסף, אושר תקציב מיוחד של 40 מיליארד דולר ל-8 השנים הקרובות אך ורק לרכש ציוד מתקדם.
בנוסף אליה, סין מציגה את המספרים לשנת 2026 ומעמידה צפי רשמי לעלייה של 267 מיליארד דולר. עם זאת, המערב מעריך שהמספר האמיתי קרוב יותר ל-470 מיליארד דולר כי לטענתם סין מסתירה הוצאות מו"פ וסייבר בסעיפים אזרחיים.
הקשר של נאטו לתקציבי הבטחון הגלובליים
1. דרישת ה-5% כללי המשחק בנאט"ו עוברים רעידת אדמה.
אם בעבר דיברנו על מינימום 2%, ביוני 2025 הכריזו המנהיגים ובראשם טראמפ וארצות הברית על יעד של העלאת הוצאות הביטחון של המדינות ל-5% מהתמ"ג עד 2035 על רקע החשש מרוסיה ובמצב הבטחוני העולמי. המסר מוושינגטון ברור, בעידן של איומים קיומיים, תקציבי שגרה אינם מספיקים. השינוי הזה הופך את העליות שראינו בגרמניה (לכיוון 2.8%) ובבריטניה ליריית הפתיחה. המדינות הללו מבינות שכדי לעמוד בסטנדרט האמריקאי החדש וליישר קו עם הדרישות המבצעיות, הן יצטרכו להכפיל את קצב הרכש בשנים הקרובות.
2. ארה"ב כקטר שמושך את הרכבת המספרים ממחישים את המבנה ההיררכי של הברית. ארה"ב היא לא רק המממנת העיקרית עם תקציב הגדול פי 10 מהכלכלות החזקות באירופה, אלא גם קובעת הטון. העלייה שלה ל-3.3% היא איתות לכל שאר החברות שהם מעלים הילוך ומחייבות את כל המדינות להסתנכרן איתה. הדרישה ל-5% אינה המלצה, אלא מבחן נאמנות חדש שבו מדינות שישארו מאחור יסכנו את מעמדן בברית.
3. סין כגורם המאיץ. למרות שסין אינה חלק גיאוגרפי מנאט"ו, היא הסיבה המרכזית לזינוק במספרים. נאט"ו הגדירה רשמית את סין כאתגר מערכתי, והדרישה להגיע ל-5% נועדה לבנות כוח הרתעה גלובלי. ארה"ב ובריטניה לא מגדילות תקציבים רק בגלל רוסיה, אלא כתגובה ישירה להתעצמות הסינית.
4. סטנדרט חדש, כסף חדש המשמעות הכלכלית של המעבר מ-2% לכיוון ה-5% היא אדירה. מדובר בזרם של מאות מיליארדי דולרים שחייבים ללכת לרכש ציוד בסטנדרט נאט"ו אחיד. הכסף הגרמני, הבריטי והאמריקאי יזרום בסופו של דבר לחברות שיודעות לספק ציוד תואם, מוכח ומתקדם. כאן בדיוק נכנס לתמונה המדד הבטחוני בישראל שיכול לגשר על הפערים האלה.
הקלף הפראי של הצפון: האם גרינלנד היא הטייוואן של הקוטב?
אחד התרחישים המטלטלים ביותר שנלחשים במסדרונות נאט"ו נוגע דווקא לחברה הוותיקה דנמרק. השאיפות הישנות של הנשיא טראמפ להשגת שליטה בגרינלנד, נכס אסטרטגי חשוב מאוד, מעמידות את דנמרק בפני דילמה היסטורית. החשש במדינה הוא לא רק מפלישה זרה, אלא מכך שחולשה צבאית דנית תוביל ללחץ אמריקאי כבד לקחת את המושכות על האי האסטרטגי. כדי למנוע השתלטות עוינת ולשמר את הריבונות שלה, דנמרק נדרשת להפוך את גרינלנד ליעד מבוצר שכולל מערכות גילוי, רחפני סיור עמידים לקור ונוכחות ימית מוגברת. עבור דנמרק, ההתחמשות היא כבר לא רק הגנה מפני רוסיה, אלא איתות לבעלת הברית הגדולה מוושינגטון שהם לא מתכוונים לשחרר את האי בקלות.
כשגרינלנד תתחיל להתחמש לעימות שכזה, החברות הביטחוניות יוכלו לקבל הזמנות ולהרוויח יותר מה שיגרום למכפילי הרווח לרדת ולהיות אפילו אטרקטיביים יותר.
הדילמה לקראת השנה החדשה: מימוש רווחים או מציאות חדשה?
המשקיעים עומדים כעת בפני צומת דרכים, מצד אחד הזינוק החד במניות והתרחבות המכפילים מעוררים חשש טבעי מפחד גבהים ורצון לממש רווחים אחרי תקופה חלומית. מצד שני, מול תקציבי העתק העולמיים והביקוש הקשיח שלא עוצר, ייתכן שהתמחור הגבוה הוא פשוט התאמה למציאות הביטחונית החדשה. השאלה הגדולה ל-2026 היא האם החברות יצליחו לגבות את הציפיות בתוצאות, ולהוכיח שהשווי הנוכחי מוצדק בעולם שצמא לפתרונות הגנה יותר מתמיד.
