פורסם השבוע נתוני ביצוע התקציב לשנת 2025, הפרסום מגיע בתום שנתיים אינטנסיביות של טלטלות בזירה הביטחונית, הפנימית והגיאופוליטית, מה שגרם למתן תחזיות פסימי עקב אותה חוסר וודאות וקשיים שליוו את המשק בשנתיים האחרונות. על רקע אי הוודאות המתמשכת שליוותה את המשק, השורה התחתונה שמציג האוצר היא גירעון של 4.7% בלבד. הנתון הזה מעיד על חוסן כלכלי בסיסי, אך הוא מחייב קריאה זהירה ומעמיקה כדי להבין האם מדובר בשינוי מגמה יציב או בתוצאה של נסיבות נקודתיות. בסקירה הבאה נבין יחד איך קרה הדבר, איך למרות הגדלה בהוצאות המדינה, הגירעון נקטן אל מול הציפיות, מאיפה הגיע הכסף והאם אפשר לפתוח שמפניות?
הפתעה אל מול התחזיות
כאמור, נתוני ביצוע התקציב לשנת 2025, שפורסמו על ידי משרד האוצר, מציגים תמונה מעודדת באופן יחסי וטובה מהתחזיות המוקדמות לאותה שנה. אותו גירעון מצטבר בשיעור של 4.7% מהתוצר, מתורגם לשווי של 98.6 מיליארד שקל. הישג זה בולט במיוחד כאשר מציבים אותו אל מול התחזית המעודכנת מספטמבר האחרון, שצפתה גירעון של 5.2%, ואף אל מול היעד התקציבי המקורי שעמד על 4.9%. בחודש דצמבר לבדו נרשם גירעון של כ-23.7 מיליארד שקל, עלייה לעומת דצמבר אשתקד, אך בראייה שנתית כוללת, הקופה הציבורית רשמה ביצועים טובים יותר מהתרחישים הפסימיים שליוו את המשק לאורך השנה. הנתון הנוכחי מעניק למשק הישראלי מרחב נשימה מסוים ומאותת על חוסן פיננסי, אך חשוב לזכור כי במונחים היסטוריים ומול שנים קודמות, מדובר עדיין ברמות גירעון גבוהות המחייבות ניהול מוקפד ומדוייק כפי שמאפייונות שנים של מורכבות בטחונית.
לא קיצוצים, אלא גבייה
השיפור המפתיע בשורת הגירעון אינו נובע מריסון בהוצאות, אלא מזינוק מרשים ובלתי צפוי בצד ההכנסות שרובן המוחלט הגיע ממשלמי המיסים. הוצאות הממשלה בשנת 2025 דווקא גדלו בשיעור של 4.8% והסתכמו בכ-650.5 מיליארד שקל, נתון הכולל תוספת כבדה של כ-31 מיליארד שקל בגין הוצאות המלחמה. את הפער הצליחה המדינה לסגור בזכות הכנסות בהיקף של כ-551.9 מיליארד שקל, זינוק של 13.8% ביחס לשנה הקודמת. הצלילה לעומק הנתונים חושפת כיצד מהלכי מיסוי אגרסיביים ופעילות ערה בשוק ההון הזרימו מיליארדים לקופה הציבורית. העלאת המע"מ, שהוסיפה כ-7.5 מיליארד שקל, והקפאת מדרגות מס הכנסה שתרמה כ-3 מיליארד שקל, היוו עוגן משמעותי. במקביל, שוק ההון הגואה, שרשם שנה חזקה בבורסה המקומית, הוביל לזינוק של 40% בהכנסות ממיסוי שוק ההון, כאשר רק בדצמבר נגבו כ-1.2 מיליארד שקל באפיק זה עקב מימושים רבים הודות לביצועים המרשימים של הבורסה המקומית. אפילו בשוק הנדל"ן המאט נרשמה עלייה בגבייה נטו.
קרדיט: גלובס
הולכים על חבל דק. מאוד.
למרות המספרים המעודדים, האופטימיות בשווקים, במסדרונות האוצר נותרים זהירים מאוד וקיים לא מעט חששות לעתיד. הגירעון אמנם נמוך מהתחזית, אך הוא מומן באמצעות גיוסי חוב אדירים בארץ ובחו"ל, מה שהוביל את יחס החוב תוצר של ישראל לרמת שיא של מעל 68% לעומת כ-60% בלבד לפני המלחמה. משמעות הדבר היא שנטל תשלומי הריבית על החוב הממשלתי הופך לכבד הרבה יותר, כאשר בשנת 2025 לבדה שילמה המדינה כ-58 מיליארד שקל רק על ריביות. בנוסף, חלק ניכר מהכנסות המיסים שהובילו לתוצאה הטובה הן חד פעמיות באופיין, ולא ניתן לבנות עליהן כמקור תקציבי קבוע לשנים הבאות. השילוב של חוב תופח, הוצאות ביטחון שצפויות להישאר גבוהות ואי ודאות גיאו פוליטית, מייצר תמונת מאקרו מורכבת שבה כל חריגה נוספת עלולה לערער את היציבות שהושגה בעמל רב.
שנת מבחן של האוצר
המבט קדימה אל שנת 2026 והלאה דורש תיאום ציפיות ריאליסטי. תחזיות בנק ישראל צופות אמנם צמיחה נאה של 5.2% בשנה הקרובה, כחלק ממהלך של התייצבות כלכלית לאחר המלחמה, אך יעד הגירעון לתקציב 2026 כבר עודכן כלפי מעלה ל-3.9%. המשמעות היא שהממשלה תתקשה להוריד את יחס החוב תוצר בטווח הקצר. יתרה מכך, אם לא יאושר תקציב מסודר עד חודש מאי, המשק עלול להתנהל תחת תקציב המשכי מרוסן. שוק ההון והמשקיעים הזרים ימשיכו לבחון בזכוכית מגדלת את יכולת הממשלה לבצע רפורמות מבניות ומנועי צמיחה, ולא להסתמך רק על גביית מיסים גבוהה הנובעת מאירועים נקודתיים, המשקיעים יחפשו שינוי אסטרטגיה של ממש, ולא כפיית מיסים מתפרצת על פי צורך.
לסיכום, הנתונים הנוכחיים מלמדים כי המשק הישראלי הפגין גמישות מרשימה ויכולת התאוששות מהירה בצד ההכנסות, אך מבנה ההוצאות והחוב מחייב התנהלות אחראית. עבור האזרח, המשמעות היא כפולה, מצד אחד, אין חשש מיידי לקריסה פיננסית או לאובדן שליטה תקציבי, והשקל והבורסה מגיבים לכך בחיוב. מצד שני, נטל המס הגבוה והמחירים העולים הם חלק מהמחיר הכלכלי של סגירת הפערים הללו. מפה והלאה, נרצה לראות טיפול בשורש הגירעון המבני ובמנועי הצמיחה. במידה ולא נראה את אותה שינוי אסטרטגיה מובנית, הנתון המוצלח של 2025 עלול להישאר כאירוע בודד ולא כשינוי מגמה ארוך טווח.
