הגירעון מעמיק והקופת המדינה מתרוקנת- הבנקים כפלסטר לפצע עמוק

שנת בחירות נמצאת מעבר לפינה וגירעון המדינה הולך ותופח בעקבות המערכה הנוספת מול איראן.
במציאות שבה משרד האוצר זקוק למזומנים כאן ועכשיו, המערכת הבנקאית מסומנת שוב כמקור הזרמת ההון המיידי.
תוכנית משרד האוצר המקורית נועדה למסות את רווחי היתר הכלואים של הבנקים באופן קבוע, למשך מספר שנים קדימה.
אך הצורך הבהול בכסף מזומן סולל את הדרך לפשרה מהירה המגיעה בצורה של היטל מס חד פעמי, שוב.
תחשבו על זה ככה, המדינה צריכה כסף כאן ועכשיו לבלום את גרעון המדינה, והבנקים יעדיפו היטל מס חד פעמי מאשר מדיניות מס חדשה שתלך איתם שנים קדימה.


האם אנו צועדים לקראת הסכם פשרה?
המערכה באיראן ממשיכה להכביד משמעותית על תקציב המדינה, כאשר תקציב המלחמה הכולל מוערך כעת ב 9 מיליארד שקלים.
במקביל, מערכת הבחירות המתקרבת מחייבת את משרד האוצר, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ שבראשו, למצוא פתרונות מהירים לבלימת הגירעון התופח.
הפשרה המסתמנת מציעה להמיר את תוכנית המס הקבועה בהיטל חד פעמי על הבנקים, שצפוי להעשיר את קופת המדינה בסכום הנע בין 1.3 ל 1.4 מיליארד שקלים באופן מיידי.
צריך להבין בכלל מה החלופה-
במקור, משרד האוצר תכנן להחיל תקנות מס חדשות וקבועות שילוו את הבנקים שנים קדימה, אך הצורך המיידי במזומנים מכתיב שינוי כיוון לעבר פתרון נקודתי ומהיר.
כאמור, אנחנו בשנת בחירות, משרד האוצר יעשה הכל כדי להציג צמצום או לפחות בלימת הגרעון, והוא מבין שלהכנס לסחבת חוקתית על חשבון רווחי הבנקים לא יניב פירות ברמה המיידית. וזה מה שהאוצר צריך כרגע,״קבלות״ לסבב הבחירות הקרוב.ומה יותר מצטלם יפה מאשר גרעון שצומצם דווקא בשנות מלחמה.
לכן, פשרה על היטל חד פעמי נראה כאופציה מעולה עבור משרד האוצר.


היטל מס חד פעמי?
מציאות מול רטוריקה, השימוש במונח חד פעמי בהקשר של מיסוי הבנקים מעורר חיוך בקרב פעילי שוק ההון או אנשים שמכירים את ההיסטוריה הקצרה של משרד האוצר והבנקים הישראליים.
בואו נבין למה.
בשנת 2024 שילמו הבנקים היטל מיוחד וחד פעמי על רקע הרווחים העצומים שצברו מעליית הריבית, כחלק מהניסיון לסגור חורים תקציביים במימון הוצאות מלחמת חרבות ברזל.
בשנת 2025 נגבה היטל זהה, שוב תחת הכותרת של תשלום חד פעמי.
שני המהלכים הללו הניבו יחד כ 2.5 מיליארד שקלים לאוצר המדינה.
כעת, מגיעה גרסה שלישית של אותה נוסחה כתחליף למס הקבוע המתוכנן עד שנת 2030.
הבנקים מעדיפים לספוג מכה תזרימית זו מאשר להיכנע למשטר מס קבוע שיפגע ברווחים לאורך שנים ארוכות.
בדומה לחברה מסחרית המעדיפה לשלם קנס מהיר במקום להיות נתונה לפיקוח ממשלתי נוקשה המגביל את פעילותה השוטפת, כך גם הבנקים בוחרים באפשרות הפחות מכבידה בטווח הארוך.
תגידו לי אתם, חד פעמי? לא נראה ככה.


הצדדים מכחישים אך הפשרה מתגבשת
נכון לעת עתה, אין הצעה קונקרטית המונחת רשמית על שולחן המשא ומתן והצדדים מקפידים להכחיש את המגעים.
עם זאת, המתווה להיטל חד פעמי רוקם עור וגידים מאחורי הקלעים וזהו אך עניין של זמן עד שיהפוך לדיון גלוי.
שר האוצר מעוניין להימנע מהצגת המהלך כנסיגה מהצעתו המקורית, ולכן הפתרון מתווך לו כעסקה כדאית המכניסה כסף רב יותר למדינה ללא מאבקים פוליטיים, דווקא בתקופה שבה נדרשת אחדות וסולידריות, גם מצדו. מנגד, הבנקים רואים בהיטל אפיק מועדף המגן עליהם מפני רגולציה מחמירה.


התנגדות עזה באיגוד הבנקים
מאז שנת 2022, בעקבות עליות הריבית החדות של בנק ישראל, המערכת הבנקאית מציגה רווחיות חריגה המגיעה לשיאה.
ברבעון השלישי של שנת 2025 לבדו, נרשם רווח נקי של 9 מיליארד שקלים, כאשר 60 אחוזים ממנו חולק כדיבידנד למשקיעים.
בעוד הצוות המקצועי באוצר המליץ על מיסוי בשיעור של 7 עד 10 אחוזים בלבד, שר האוצר החליט לקדם מס של 15 אחוזים על בנק שרווחיו עולים על 50 אחוזים מהממוצע של השנים 2018 עד 2022.
מס זה נועד להכניס 1.13 מיליארד שקלים בשנת 2026 ועד 1.5 מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים 2027 עד 2029.
קרדיט: The marker


שנת בחירות מודל 2026
המשק הישראלי מתמודד עם גירעון תופח כתוצאה ממלחמה מתמשכת שסיומה אינו נראה באופק.
כאשר עלויות הלחימה, עוד ללא המערכה הנוכחית באיראן, מוערכות בסכום של 9 מיליארד שקלים, ושנת הבחירות בפתח, המדינה נדרשת לגייס הון מהיר.
במקום לקדם תקנות מס קבועות ומעמיקות הדורשות הליכי חקיקה ארוכים, הפתרון הנבחר הוא היטל חד פעמי המהווה פשרה נוחה לשני הצדדים.
הצורך הבהול במזומנים מכתיב את המדיניות הכלכלית ומוביל את הממשלה להעדיף קבלת סכום כסף גדול באופן מיידי, על פני רפורמות ארוכות טווח שיכבידו על המערכת הבנקאית.

המשוואה היא די פשוטה, הגרעון הולך ותופח והמדינה צריכה פתרון בזק שיבלום את הכדור שלג הזה.
לכן, המדינה מעדיפה להגיע לפשרה על תקנות מס קדימה על הבנקים, ולקבל מיליארדי שקלים כדי לבלום את הגרעון בטח שהסוף לא נראה לעין.
מהצד של הבנקים. הם מהצד שלהם יעדיפו היטל מס חד פעמי, כואב ככל שיהיה, מאשר תקנות מס חדשות שיאיבו על הרווחים שלהם עוד שנים קדימה.
וככה מוצאים את עמק השווה, אותה פשרה מדוברת על היטל מס חד פעמי.