משקיעים רבים בשוק ההון מנסים לפענח האם קיימת דרך מדעית לצפות את תוצאותיו של דוח כספי טרם פרסומו לציבור.
בעוד שהנתונים החשבונאיים נותרים חסויים עד רגע ההכרזה, שוק האופציות מאפשר לקבל אינדיקציה כמותית לגבי עוצמת התנודה הצפויה במחיר המניה.
באמצעות ניתוח אסטרטגיות מבוססות תנודתיות, ניתן להעריך את רמת הסיכון והסיכוי הגלומה באירועים מהותיים אלו.
ראשית בואו ונבין מה זה אופציה
אופציה היא חוזה פיננסי המעניק למחזיק בו את הזכות (אך לא את החובה) לקנות או למכור נכס מסוים (כמו מניה, מדד או סחורה) במחיר שנקבע מראש (מחיר המימוש), וזאת עד לתאריך פקיעה ידוע.
בעבור הזכות הזו, הקונה משלם למוכר סכום כסף ראשוני שנקרא פרמיה.
קיימים שני סוגים עיקריים של אופציות:
-
אופציית Call: מעניקה זכות לקנות את הנכס. משקיעים קונים אותה כשהם צופים שמחיר הנכס יעלה.
-
אופציית Put : מעניקה זכות למכור את הנכס. משקיעים קונים אותה כשהם צופים שמחיר הנכס ירד, או כדי להגן על תיק ההשקעות שלהם מפני ירידות.
ההבדל המרכזי בין אופציה למניה הוא שלאופציה יש אורך חיים מוגבל, אם ביום הפקיעה מחיר השוק של הנכס אינו הופך את המימוש לכדאי, האופציה פוקעת חסרת ערך והמשקיע מפסיד רק את הפרמיה ששילם.
הבנת אסטרטגיית האוכף (Straddle)
טכניקת האוכף היא אחת האסטרטגיות הנפוצות והפשוטות ביותר בעולם הנגזרים.
היא מבוססת על שילוב של קנייה או מכירה של אופציית CALL ואופציית PUT בעלות אותו מחיר מימוש (strike) ואותו תאריך פקיעה.
שמה של האסטרטגיה נגזר מהצורה הגרפית של פרופיל הרווח וההפסד שלה, המזכירה אוכף המונח על סוס. כפי שניתן לראות בגרף המצורף למטה, בפוזיציית קנייה הצורה הגרפית נראית כסימן V הפוך, בעוד שבמכירה היא נראית כסימן V רגיל.

קרדיט: tradingblock
קרדיט: tradingblock
השוואה בין קניית אוכף למכירת אוכף
בקניית אוכף (Long Straddle), המשקיע מהמר על סערה וצופה תנועה חדה במחיר הנכס ללא ידיעה ודאית לגבי הכיוון, מצב שכיח לפני אירועים מהותיים כמו פרסום דוחות כספיים.
במקרה כזה, פוטנציאל הרווח הוא בלתי מוגבל ככל שהנכס מתרחק ממחיר המימוש, בעוד שהסיכון המקסימלי מוגבל לגובה הפרמיה ששולמה מראש, מה שהופך את האסטרטגיה למתאימה למי שחושש מדשדוש של הנכס ושחיקת ערך האופציות.
לעומת זאת, מכירת אוכף (Short Straddle) היא אסטרטגיה הפוכה המיועדת למצבים של שקט תעשייתי וציפייה ליציבות או לירידה בתנודתיות.
המשקיע פועל ככותב האופציות כדי לאסוף את הפרמיות מהקונים, ורווחו המקסימלי מוגבל לסכום זה בלבד, שיושג אם הנכס יפקע בדיוק במחיר המימוש. עם זאת, פרופיל הסיכון במכירת אוכף הוא בלתי מוגבל.
תנועה פתאומית וחדה בכל כיוון עלולה לחשוף את המוכר להפסדים כבדים ביותר, שכן הוא מחויב לספק או לקנות את הנכס במחיר שנקבע מראש, ללא קשר לתנודות השוק הקיצוניות.
הקשר בין האוכף לחיזוי הדוח
השוק מתמחר את הציפיות שלו לקראת דוחות כספיים דרך מחיר האוכף באופציות הנמצאות בכסף (At The Money).
קיימת נוסחה פשוטה המאפשרת למשקיעים להעריך מהי התנועה באחוזים שהשוק מצפה לה, תנועה צפויה באחוזים שווה למחיר האוכף חלקי מחיר המניה כפול 100. לדוגמה, אם מניה נסחרת במחיר של 100 שקלים ואוכף במחיר מימוש 100 עולה 8 שקלים, ניתן להסיק כי השוק מצפה לתנועה של כ 8% מעלה או מטה לאחר פרסום הדוח.
כדי להשתמש במידע זה בצורה מושכלת, מומלץ לבדוק את מחיר האוכף יומיים לפני פרסום הדוח ולהשוות את הנתון לתנודתיות ההיסטורית של המניה בדוחות קודמים.
הסיכונים שבאוכף
הסיכון המרכזי באסטרטגיית אוכף, ובפרט במכירת אוכף (Short Straddle), טמון בחשיפה הבלתי מוגבלת לתנודתיות קיצונית, שכן המשקיע מהמר על יציבות בשוק שעלול להגיב בחדות לאירועים בלתי צפויים.
בעוד שבקניית אוכף הסיכון מוגבל לפרמיה ששולמה ונובע בעיקר משחיקת זמן וחוסר תנועה, במכירת אוכף כל תנועה חדה מעבר לטווח הביטחון של הפרמיות שנגבו מייצרת הפסד שגדל בטור הנדסי.
ההיסטוריה של שוק ההון רצופה במקרים של אוכפים שנשרפו, כמו למשל באירועי הברבור השחור של ינואר 2015, כאשר הבנק המרכזי השוויצרי הסיר את המגבלה על שער הפרנק.
סוחרים רבים שמכרו אוכפים על צמדי מטבעות הקשורים לפרנק איבדו את כל הונם תוך דקות ספורות, כשההפסדים נאמדו במאות מיליוני דולרים והובילו לקריסת ברוקרים כמו Alpari UK.
מה שממחיש מדוע מכירת אוכף נחשבת לאחת הפעולות המסוכנות ביותר בבורסה ללא הגנות מתאימות.
אז האם באמת ניתן לחזות את הדוח ?
בואו נראה מה היה בעונת הדוחות האחרונה, היו מקרים שבהם נטכניקה הניבה פירות, בעיקר בשל פער חיובי בין התנודה בפועל לתנודה הגלומה (Implied Move).
במקרה של נטפליקס, תנועה של 8.1% (לעומת צפי של 5.7%) הניבה רווח מרשים של 44%, בעוד שבדיסני השילוב של תנועה ועליית IV הוביל לתשואה של כ-10%.
מגמה זו אפיינה את השוק כולו בתחילת 2026, עם רווח ממוצע של 45% באסטרטגיה זו, שינוי דרמטי לעומת הפסד ממוצע בשנים קודמות.
הצלחת האוכף בנכסים תנודתיים כמו טסלה ובשוק האמריקאי בכלל, נבעה מכך שהשוק נטה לתמחר חסר את עוצמת התגובה של המניות לנתונים הפונדמנטליים, מה שאיפשר לסוחרים לגרוף רווחים מהירים מיד לאחר פרסום הדוחות.
במקרה של טסלה (TSLA), האסטרטגיה הציגה תשואה ממוצעת שלילית של 5.8%- עם שיעור הצלחה נמוך של 38% בלבד.
במקרים רבים, תנועה בפועל של כ-6% לא הספיקה לכסות צפי שוק של 8-10%, מה שהוביל להפסדים כבדים של כ-68% על הפרמיה בשל קריסת התנודתיות.
תמונה דומה עולה מבדיקה ארוכת טווח על אפל (AAPL) בין השנים 2007–2017, שם שיעור ההצלחה עמד על 41.38% בלבד עם הפסד ממוצע של 1.31% לעסקה, שכן המניה נטתה לזוז פחות מהצפוי.
מנגד, גם הצד המוכר (Short Straddle) אינו חסין, כפי שהודגם ב-Meta, שם תנועה חדה ומפתיעה גרמה להפסד עצום של 32,000$ (מעל 250% מהקרדיט הראשוני).
לסיכום, הכשל המרכזי באסטרטגיות אלו נובע לרוב מחוסר התאמה בין עוצמת התנועה בפועל לבין הציפיות המתומחרות באופציות, המוחמר על ידי שחיקת הערך המהירה מיד לאחר הדיווח.
לסיכום
טכניקת האוכף היא דבר מעניין שהרבה מאוד משקיעים משתמשים בו לחיזוי הדוחו, זהו כלי טכני שעוזר לאותם משקיעים להיכנס לפוזיציות לפני הדוח, אני מאמין שמאוד קשה ועל סף הבלתי אפשרי באמת לחזות את הדוח ולדעת מה הוא יכיל, ומי שכן עושה את זה , ועוד בעזרת טכניקת האוכף, צריך להיות בעל ידע וניסיון בתחום .


