תוכנית ארטמיס של נאס"א בשיתוף משרד האנרגיה האמריקאי עוברת לשלב מעשי עם פיתוח פרויקט Fission Surface Power.
המטרה המרכזית היא הצבת כור גרעיני על פני הירח עד שנת 2030 ושימוש בחללית ה- Space Reactor 1 Freedom של חברת לוקהיד מרטין (LMT) למשימות מאדים כבר בשנת 2028.
פרויקט זה מסמן את המעבר משימוש במנועים כימיים לטכנולוגיה גרעינית מתקדמת כבסיס לתשתית החלל של העשור הקרוב.
המעבר לחלל
כולם שמעו על ההנפקה הצפויה של SpaceX לפי שווי דמיוני של 2 טריליון דולר.
סכום שמשקף את העובדה שתעשיית החלל הולכת וגוברת, והאנשים החזקים בעולם מתחילים לנטוש את העיניים מהקרקע ולהפנות אותן למעלה.
ההנפקה של SpaceX היא לא רק אירוע פיננסי, היא הקטר שלוקח את כל הסקטור הזה קדימה.
הכנתי לכם סקירה מקיפה על החלל שעלתה לynet
חזון ההנעה הגרעינית והשליטה במרחב
השימוש בטכנולוגיה גרעינית בחלל נועד לפתור את מגבלות הדלק הכימי והאנרגיה הסולארית ולא למטרות צבאיות התקפיות.
כאתם יכולים לראות בתמונת החללית SR 1 Freedom, המעבר להנעה גרעינית טרמית או חשמלית צפוי לקצר את משך הטיסה למאדים לזמן של פחות מחמישה חודשים.
קיצור זה משמעותי להפחתת חשיפת אסטרונאוטים לקרינה קוסמית מסוכנת.
בנוסף, כורים אלו מבטיחים אספקת חשמל וחימום בירח במהלך לילות הנמשכים שבועיים של חשיכה ובמאדים בעת סופות אבק המשביתות פאנלים סולאריים.
עבור זרוע החלל האמריקאית, היכולת הגרעינית מאפשרת תמרון לוויינים מהיר ושינויי מסלול תכופים המהווים יתרון אסטרטגי בשמירה על נכסים מסלוליים.
קרדיט: NASA
היתרונות של המעבר לחלל
המעבר לשימוש בכורים גרעיניים בחלל מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית המאפשרת להתגבר על המגבלות המבניות של דלק כימי ופנלים סולאריים.
היתרון המרכזי טמון בצפיפות האנרגיה הגבוהה ובאמינות המוחלטת של המערכת, בניגוד לאנרגיה סולארית, כור גרעיני מספק כוח קבוע ורציף ללא תלות בקרבה לשמש, מה שמאפשר הישרדות בלילות הירח הארוכים (הנמשכים שבועיים) או בתוך סופות אבק במאדים שמחשיכות את השמיים.
בנוסף, טכנולוגיית הנעה גרעינית מאפשרת לקצר את משך הטיסה למאדים בכ-50%, (אשר מתוכננת ל2028) ובכך להפחית דרמטית את חשיפת האסטרונאוטים לקרינה קוסמית מסוכנת ואת ניוון השרירים בטיסה ארוכה.
מעבר לכך, היכולת לייצר כמות אדירה של חשמל ביחס למשקל המערכת מאפשרת להפעיל מכשירי מכ"ם עוצמתיים, תקשורת נתונים מהירה ותשתיות לחיים על כוכבים אחרים, מה שהופך את הגרעין למפתח המעשי היחיד להפיכת האנושות לציוויליזציה רב-פלנטרית.
סטטוס התוכנית ומוכנות התעשייה
הבית הלבן הורה לנאס"א להציג תוכנית מפורטת בתוך 30 יום לפיתוח כורים שישמשו למערכות הנעה ולתפעול מתקני קבע על הירח.
משרד האנרגיה נדרש להגיש הערכה בתוך 60 יום לגבי יכולת התעשייה לייצר עד ארבעה כורים בטווח זמן של חמש שנים. הבחינה תתמקד בזמינות רכיבים קריטיים ובשרשרת האספקה של דלק גרעיני.
במקרה שבו לא ניתן יהיה להסתמך על מקורות מסחריים, משרד האנרגיה עשוי לספק אורניום מהמאגרים הממשלתיים כדי להבטיח את רציפות הפרויקט ועמידה בלוחות הזמנים השאפתניים.
השפעות על שוק ההון וחברות מפתח
ההכרזות של נאס"א ומשרד האנרגיה האמריקאי הציתו גל עליות בקרב החברות הממוקדות בטכנולוגיית כורים מודולריים קטנים (SMR), המהווים את חדי החנית של תשתית האנרגיה החללית החדשה.
מניית חברת אוקלו (OKLO) הובילה את המגמה עם זינוק של 8.62% לרמה של 58.59 דולרים, זאת על רקע הציפיות כי עיצוב ה Aurora שלה יותאם למשימות הירח.
במקביל, מניית נאנו נוקליר אנרג'י (NNE) רשמה עלייה חדה של 7.54% והגיעה למחיר של 23.52 דולרים, תוך שהיא נהנית מסנטימנט חיובי בעקבות השתתפותה באירועי תעשייה מרכזיים והתקדמות ברישוי הכור הזעיר שלה.
חברת ניוסקייל פאואר (SMR) הציגה אף היא התאוששות מרשימה ביום המסחר האחרון עם עלייה של 6.94% למחיר של 10.25 דולרים.
למרות תנודתיות קודמת בשל פעילות בעלי עניין, השוק תמחר מחדש את החברה כספקית פוטנציאלית קריטית למערכות אנרגיה חוץ ארציות.
בסקטור התשתיות והביטחון, מניית BWX טכנולוג'יס (BWXT) הציגה ביצועים יציבים עם עלייה של 2.34% לרמה של 238.27 דולרים.
כספקית בלעדית של הנעה גרעינית ימית ושותפה מרכזית של נאס"א, החברה נתפסת כעוגן סולידי עבור מוסדיים המחפשים חשיפה ל"רנסנס הגרעיני".
בגזרת חומרי הגלם והעשרת האורניום, התגובה הייתה מאופקת יותר.
מניית סנטרוס אנרג'י (LEU) רשמה עלייה מתונה של 0.58% למחיר של 193.11 דולרים, בהמשך למגמת עלייה בת שלושה ימים.
לעומת זאת, מניית קמקו (CCJ) הציגה ירידה קלה של 0.69% ונסגרה ברמה של 115.91 דולרים.
נראה כי המשקיעים מעדיפים כרגע להתמקד בחברות טכנולוגיית הכורים הישירה על פני ספקיות חומרי הגלם, למרות שקמקו מחזיקה בנתח משמעותי בחברת ווסטינגהאוז המפתחת אף היא פתרונות גרעיניים מתקדמים.
סיכום ותובנות
הפרויקטים המשותפים של נאס"א ומשרד ההגנה מסמנים את תחילתו של עידן שבו האנרגיה הגרעינית הופכת למנוע הצמיחה המרכזי בחלל העמוק.
בין אם מדובר בקיצור זמני טיסה למאדים או בהקמת חוות שרתים מסלוליות, התלות במשאבים ארציים מוגבלים הולכת ופוחתת.
הצלחת התוכנית תלויה ביכולת התעשייה האמריקאית להקים שרשרת אספקה יציבה ובזמינות האורניום המועשר. עבור המשקיעים, מדובר בנקודת מפנה שבה טכנולוגיות שהיו נחלת המדע הבדיוני הופכות לתשתיות קריטיות עם פוטנציאל כלכלי ממשי.
