קרן המטבע הבינלאומית מול בנק ישראל

הצמיחה הכלכלית היא המנוע המרכזי שקובע את איכות החיים והחוסן הלאומי של כל מדינה. בעוד שגופי המחקר המקומיים והבינלאומיים מנסים לשרטט את מסלול ההתאוששות של המשק הישראלי, הפערים ביניהם חושפים תפיסות עולם שונות בנוגע לקצב היציאה מהמשבר הגיאופוליטי. המאמר הבא מנתח את התחזיות המעודכנות ומסביר מה עומד מאחורי המספרים שיכריעו את עתיד הכיס של כולנו.

מהו תוצר ואיך הוא נמדד?

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הוא המדד המרכזי לבחינת הפעילות הכלכלית של מדינה בתקופה מוגדרת, בדרך כלל שנה או רבעון. הוא מחושב על בסיס הערך הכספי של כל המוצרים והשירותים הסופיים המיוצרים בתוך גבולות המדינה בלבד. הגדרה זו מחריגה חומרי גלם או מוצרי ביניים כדי למנוע ספירה כפולה, ומתמקדת בייצור המקומי גם אם הוא נעשה על ידי גורמים זרים. התמ"ג אינו כולל פעילויות שאינן מדווחות כגון "כלכלה שחורה", עבודות בית עצמאיות או העברות כספיות כמו קצבאות ממשלתיות שאינן מייצגות ייצור חדש.

קיימות שלוש שיטות עיקריות לחישוב התוצר שאמורות להוביל לתוצאה זהה:

• שיטת ההוצאות: זוהי השיטה הנפוצה ביותר המבוססת על המשוואה(GDP=C+I+G+(X−M.
  היא כוללת צריכה פרטית (C), השקעות חברות (I), הוצאות ממשלה (G) ומאזן הסחר שהוא יצוא פחות יבוא (X פחות M).

• שיטת ההכנסות: חישוב סך ההכנסות הנוצרות מהייצור, הכולל שכר עובדים, רווחי חברות, תשלומי ריבית, שכר דירה ומסים נטו.

• שיטת הייצור (הערך המוסף): חישוב ההפרש בין התפוקה לעלויות הביניים בכל ענף במשק. זו השיטה המרכזית בה משתמשת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל.

מדוע התמ"ג קריטי למשקיעים?

התמ"ג הוא הרבה יותר ממספר סטטיסטי יבש.
הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו בוחן בנק ישראל את המדיניות המוניטרית וקובע את גובה הריבית במשק. צמיחה חזקה עשויה להוביל להעלאת ריבית כדי למנוע אינפלציה, בעוד האטה בתוצר עשויה לגרור הורדת ריבית לעידוד הפעילות.
הממשלה מבססת את תקציב המדינה על תחזיות אלו, ומשקיעים בשוק ההון משתמשים בנתוני התמ"ג לנפש כדי להשוות בין רמת החיים והפוטנציאל הכלכלי של מדינות שונות.
בקיצור, התמ"ג משקף את שווי כל מה שהמדינה ייצרה בשנה נתונה.

קרן המטבע הבינלאומית: "מכבי האש" של הכלכלה

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) היא ארגון פיננסי גלובלי המונה 191 מדינות נכון לשנת 2026.
המטרה המרכזית של הארגון היא שמירה על יציבות פיננסית עולמית ועידוד צמיחה.
הקרן פועלת כמעין מפקח על הכלכלה הגלובלית, מזהה סיכונים מראש ומעניקה ייעוץ כלכלי למדינות. במקרים של משברים עמוקים שבהם מדינה מתקשה לשלם חובות או לממן יבוא, הקרן מספקת הלוואות תחת תנאים של רפורמות כלכליות.

צפי של הקרן על התמיחה בשלל מדינות.
קרדיט: Atlantic council

תחזית קרן המטבע למשק הישראלי

כלכלני קרן המטבע הבינלאומית עדכנו את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 כלפי מטה, לרמה של 3.5% לעומת 3.9% בתחזית הקודמת.
הירידה מוסברת בהשפעות המלחמה והעימותים מול איראן ולבנון. לפי הערכות הקרן, הפעילות במשק תתאושש בהשוואה לשנת 2025, אך בקצב אטי יותר מזה שנחזה בעבר. עבור שנת 2027, הקרן צופה צמיחה של 4.4% בלבד, תחזית שמרנית משמעותית מזו של הגופים המקומיים.
במקביל, הקרן צופה כי האינפלציה תתכנס למרכז טווח היעד ותעמוד על 2.1% בשנת 2027.

תחזית בנק ישראל

על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה חודש שעבר, המשק הישראלי צפוי לעבור תהליך של התאוששות הדרגתית אך עוצמתית, תחת הנחת העבודה כי הלחימה הפעילה תסתיים לקראת סוף החודש הקרוב.
שנת 2026 צפויה להסתיים עם צמיחה של 3.8% בתוצר, למרות האטה זמנית ברבעון הראשון שנבעה מגיוס מילואים נרחב והגבלות על העורף. בתקופה זו, האינפלציה השנתית תעמוד על 2.2% והגירעון התקציבי יסתכם ב-5.3%, בעוד שיעור האבטלה הרחב בקרב גילאי העבודה המרכזיים יעמוד על 4.5%.

הפריצה הכלכלית המשמעותית יותר צפויה להתרחש בשנת 2027, המוגדרת כשנת הדבקה של פעילות מושהית שיוצאת אל הפועל.
להבדיל מהקרן, הבנק צופה זינוק חד בצמיחה לרמה של 5.5%, כשהוא נדחף בעיקר על ידי עלייה דרמטית של 7.0% בצריכה הפרטית עם חזרת המשק לשגרה מלאה.
השיפור יתבטא גם בשוק העבודה עם ירידה בשיעור האבטלה ל-3.4%, ובמקביל האינפלציה תתכנס למרכז היעד (1.8%) והגירעון הממשלתי יצטמצם לרמה של 4.4%. בסך הכל, התחזית משקפת אופטימיות זהירה ומעבר ממצב של בלימה כלכלית לצמיחה חזקה ומתקנת.

ניתוח הפער בין הגופים

ההבדל המשמעותי ביותר בין התחזיות נעוץ בשנת 2027, שם קרן המטבע צופה 4.4% צמיחה בעוד בנק ישראל אופטימי הרבה יותר עם 5.5%.
הפער נובע מהבדלי גישות בנוגע למהירות חזרת המשק למסלולו. בעוד שבנק ישראל מניח התפרצות של ביקושים כבושים והשקעות שנדחו (אפקט הריבאונד), קרן המטבע הבינלאומית רואה סיכונים גלובליים משמעותיים יותר.
לפי הקרן, המלחמה במזרח התיכון יוצרת רוחות נגדיות דרך מחירי הסחורות ותנאים פיננסיים הדוקים שעלולים להעיב על הצמיחה העולמית כולה, מה שיקשה על היצוא הישראלי להתאושש במהירות שחזה הבנק המרכזי.

סיכום ותובנות

הכלכלה הישראלית ניצבת בפני צומת דרכים של התאוששות תחת אי ודאות. בעוד בנק ישראל צופה זינוק חד כתוצאה מביקושים שנערמו, קרן המטבע נוקטת בקו זהיר יותר המושפע מהסביבה הגלובלית המאתגרת. הנתונים מראים כי למרות הלחצים האינפלציוניים וההוצאות הביטחוניות הכבדות, המשק שומר על יציבות יחסית. עבור המשקיע הסביר, הבנת הפערים הללו היא קריטית לניהול סיכונים נכון בשוק שבו כל עדכון תחזית משפיע באופן ישיר על הריבית והתמחור של הנכסים הפיננסיים.