אנבידיה נכנסת לשוק הקוואנטים

בעשור האחרון, הבינה המלאכותית שינתה כמעט כל תחום, ממנועי חיפוש ועד שוק ההון.
במקביל, מתפתח לו תחום אחר, עמוק ומורכב הרבה יותר: מחשוב קוונטי.

עד היום המחשוב הקוואנטי נשאר בעיקר בעולם המחקר, רחוק משימוש יומיומי. אבל עכשיו, אחת החברות שהובילו את מהפכת ה-AI, אנבידיה (NVDA) עושה צעד ראשון משמעותי גם לשם. וזה מהלך שיכול לשנות לא רק את התחום הקוונטי, אלא גם את התפקיד של אנבידיה בעשור הקרוב.

אנבידיה נכנסת לקוואנטים, מה היא השיקה ולמה זה חשוב

אנבידיה הפתיעה את שוק הטכנולוגיה כשהכריזה על משפחת מודלים חדשה בשם NVIDIA Ising, כלי בינה מלאכותית בקוד פתוח שנועדו להתמודד עם בעיות מרכזיות בפיתוח מחשבים קוונטיים, בעיקר כיול המעבדים ותיקון שגיאות.

ההכרזה פורסמה ביום הקוונטים העולמי (יום בינלאומי שמוקדש לקידום מודעות לתחום הקוואנטי), בזמן ששוק המחשוב הקוונטי כבר הגיע לכ-1.9 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לצמוח בקצב מהיר של כ-30% בשנה, מה שמדגיש את הפוטנציאל האדיר בתחום.

בתוך המשפחה הזו יש שני כלים מרכזיים.
הראשון, Ising Calibration, הוא מודל שמנתח נתונים ממעבדים קוונטיים ומבצע כיול אוטומטי בזמן אמת כדי לשפר את הביצועים שלהם תוך כדי עבודה.
השני, Ising Decoding, מתמקד בתיקון שגיאות, אחת הבעיות הקשות ביותר במחשוב קוונטי שכולל בתוכו שתי גרסאות: אחת מהירה ואחת מדויקת יותר.

לפי אנבידיה, הכלים האלו משפרים את מהירות הכיול פי 2.5 ואת הדיוק בתיקון שגיאות פי 3 לעומת פתרונות קיימים.
בנוסף, החברה פתחה את הקוד, שחררה נתוני אימון וכלים מוכנים לשימוש, כך שחוקרים וחברות יכולים לקחת את המודלים ולהתאים אותם לצרכים שלהם, מהלך שמחזק את המסר הרחב יותר, אנבידיה לא רוצה להיות רק יצרנית שבבים, אלא להפוך לשכבת הבקרה של המחשבים הקוונטיים של העתיד.

למה זה חשוב לאנבידיה?

המהלך הזה מתחבר ישירות לליבה העסקית של אנבידיה. מחשבים קוונטיים הם מאוד לא יציבים.
טעויות קורות בהם בתדירות גבוהה (בערך אחת לכל אלף פעולות) וכדי להגיע לשימוש אמיתי, צריך להוריד את רמת השגיאות בצורה דרמטית.

כאן נכנסת התוכנה ובעיקר בינה מלאכותית, שמנהלת, מתקנת ומאזנת את המערכת בזמן אמת. ומי מריץ את התוכנה הזו? ה-GPU של אנבידיה.
כלומר, גם בעולם הקוונטי העתידי, עדיין יהיה צורך בכוח חישוב קלאסי וזה בדיוק היתרון של אנבידיה. מבחינתה, זו לא כניסה לתחום חדש לגמרי, אלא הרחבה טבעית של מה שהיא כבר עושה היום.

המרוויחות הגדולות מהמהלך

המהלך של אנבידיה לא יוצר מנצחת אחת, אלא מחזק את כל מי שנמצא בליבת הפיתוח של מחשוב קוונטי, מסיבה פשוטה. אנבידיה פותרת בעיה קריטית שהייתה עד עכשיו צוואר בקבוק לכל התחום - שגיאות וכיול. לכן, מי שבונה חומרה קוונטית אמיתית, כלומר קיוביטים ומעבדים, הוא זה שיכול ליהנות בצורה הישירה ביותר, כי פתאום הדרך לשימוש אמיתי מתקצרת משמעותית.

ניתן לראות את השבבים של כל אחת מהחברות, כאשר כולם פועלים בדיוק באזור שבו נמצאת הבעיה המרכזית של התחום, שגיאות וכיול, אותם אנבידיה מנסה לפתור.

(IBM (IBM - יכולה ליהנות מהמהלך של אנבידיה משום שהיא אחת החברות המובילות בעולם בפיתוח מחשבים קוונטיים מבוססי superconducting qubits, אך כמו כל התחום, גם היא מתמודדת עם בעיית שגיאות וכיול שמגבילות את היכולת להגיע לשימוש רחב.

מודלי NVIDIA Ising נכנסים בדיוק לנקודה הזו ומציעים שכבת תוכנה חכמה שמבצעת כיול ותיקון שגיאות בזמן אמת, מה שיכול לשפר את הביצועים של המערכות הקיימות בלי להמתין לפריצות דרך חומרתיות.

עבור IBM, שמפעילה גם פלטפורמת ענן קוונטית (IBM Quantum), שיפור כזה יכול לתרגם ישירות לחוויית משתמש טובה יותר, ליותר ניסויים מוצלחים ולעלייה באימוץ מצד לקוחות.
במקביל, זה גם מחזק את הערך של האקוסיסטם שלה, אם תבחר לשלב כלים כאלה או לפתח פתרונות דומים בעצמה.

מקור: postquantum

(Google (GOOG - יכולה ליהנות מהמהלך בצורה דומה אך עם זווית מעט שונה, משום שהיא מתמקדת בפריצות דרך טכנולוגיות עמוקות.

גם אצלה צוואר הבקבוק המרכזי הוא יציבות ותיקון שגיאות, ולכן שילוב של שכבת AI שמבצעת אופטימיזציה בזמן אמת יכול להאיץ את הדרך להשגת יתרון מעשי.

בנוסף, לגוגל יש יתרון משמעותי בשילוב בין AI לענן, כך שכלי כמו Ising יכולים להשתלב היטב בתוך Google Cloud ולהפוך לחלק מהיצע שירותים מתקדם יותר ללקוחות.

עם זאת, כמו IBM, גם גוגל תצטרך לאזן בין אימוץ פתרונות חיצוניים לבין שמירה על שליטה פנימית בטכנולוגיה, מה שהופך את המהלך של אנבידיה גם להזדמנות וגם לאתגר אסטרטגי.

מקור: quantumai
(IonQ (IONQ - צפויה להיות אחת המרוויחות הברורות מהמהלך של אנבידיה משום שהליבה של הפעילות שלה היא שיפור הדיוק והיציבות של קיוביטים, בדיוק במקום שבו מודלי Ising נכנסים לפעולה.

המערכות של IonQ כבר מציגות רמות דיוק גבוהות יחסית, אך עדיין סובלות משגיאות שמונעות שימוש רחב, ולכן שכבת תוכנה חכמה שמבצעת כיול ותיקון שגיאות בזמן אמת יכולה לקצר משמעותית את הדרך ליישומים מסחריים.

המשמעות היא שהחברה לא חייבת להגיע לשלמות חומרתית כדי להתקדם, אלא יכולה להישען על AI כדי לגשר על הפער, מה שמאיץ את קצב הפיתוח ומעלה את הערך של הפלטפורמה שלה.

מעבר לכך, עצם העובדה שאנבידיה בונה אקוסיסטם פתוח סביב התחום מחזקת את IonQ כשחקן רלוונטי שיכול להשתלב בו, ולכן היא נהנית גם ברמת הנרטיב וגם ברמת היישום בפועל.

מקור: datacenterdynamics

(Rigetti (RGTI - נהנית מהמהלך אולי אפילו יותר במובן מסוים, משום שהחולשה המרכזית שלה היא רמת שגיאות גבוהה יחסית בארכיטקטורת ה-superconducting שלה, מה שמקשה על ביצועים יציבים לאורך זמן.

כאן בדיוק נכנסת אנבידיה עם פתרון תוכנתי שמאפשר לתקן שגיאות ולבצע כיול בזמן אמת, ובכך מפצה על מגבלות החומרה. המשמעות היא ש-Rigetti יכולה להתקדם מהר יותר בלי להמתין לפריצות דרך פיזיקליות, אלא להשתמש בשכבת AI שתשפר את התוצאות כבר עכשיו.

בנוסף, החיבור לאקוסיסטם של אנבידיה עשוי להפוך את הפלטפורמה שלה לנגישה יותר למפתחים ולחוקרים, במיוחד אם שירותי ענן יאמצו את המודלים החדשים, מה שיכול להגדיל את הביקוש לשימוש במערכות שלה.

מקור: sdxcentral

אז לאן הולכים מכאן

הנקודה המעניינת באמת היא לא אם מחשוב קוונטי יצליח, אלא איך הוא יצליח. עד היום ההנחה הייתה שהפריצה תגיע רק כשחומרה קוונטית תהיה כמעט מושלמת, אבל המהלך של אנבידיה מציע כיוון אחר. אולי לא צריך לחכות לשלמות, אלא לבנות שכבת תוכנה חכמה שתפצה על החסרונות.

זה מעלה שאלה עמוקה יותר לגבי עתיד התחום, האם המנצחים יהיו מי שיבנו את הקיוביטים עצמם, או מי שישלטו בתוכנה שמנהלת אותם. ואם ההיסטוריה של ה-AI מלמדת משהו, ייתכן מאוד שהשליטה האמיתית לא תהיה בחומרה, אלא באקוסיסטם שמעליה.
מכאן, הסיפור כבר לא רק על קוונטי, אלא על מי הופך להיות המערכת הפעלה של הדור הבא של המחשוב.