שמתם לב לאחרונה איזה כיף זה שהסופרים בישראל מתיישרים לעלות המקורית של מחירי מוצרי הגלם, ובכך מורידים לנו מחירים על הקפה והשוקולד? יודעים למה לא שמתם לב?
כי זה לא קרה. זאת אומרת, מחירי מוצרי הגלם אכן ירדו, אבל אצלנו בסופרים משום מה ממש לא.
בשנה האחרונה התרחש תהליך כלכלי בולט בסחורות ומוצרי הגלם בעולם ובישראל.
מחירי חומרי גלם מרכזיים כמו קקאו וקפה ירדו בצורה דרמטית ואף חדה, לעיתים ביותר מ-50%–70% בהשוואה לשיאים של שנת 2024, אבל נחשו מה, ההוזלה כמעט ולא הגיעה לצרכן הישראלי.
על רקע רווחי שיא של רשתות הקמעונאות והיצרניות הגדולות, התופעה מעלה שאלות עמוקות על מבנה השוק הישראלי, מנגנוני התמחור הלא סימטריים, כוחן של החברות הדומיננטיות והשפעתן על יוקר המחיה היומיומי.
הסקירה שלפניכם בוחנת את הנושא לעומק דרך שישה נושאים מרכזיים, תוך הסתמכות על נתונים עדכניים, דוגמאות קונקרטיות והשוואות בינלאומיות, כדי להבין מדוע הצניחה הגלובלית במחירי הגלם לא מתורגמת להקלה משמעותית בכיס של האזרח הישראלי.
הירידה החדה במחירי חומרי הגלם בעולם
מחירי הקקאו, שהגיעו לשיא היסטורי של מעל 12,000 דולר לטון בסוף 2024 בעקבות מחסור חמור ביבולים במערב אפריקה (בעיקר בחוף השנהב ובגאנה, שמספקות כ-70% מהתוצרת העולמית), צנחו במהלך 2025–2026 בכ-50%–70%, והגיעו לרמות של כ-3,000–6,000 דולר לטון.
הירידה נבעה משיפור משמעותי בתנאי הגידול, הגדלת ההיצע העולמי, התאוששות היבולים והשפעות של ביקוש מופחת מצד יצרניות השוקולד שקיצצו באריזות או החליפו חלק מהקקאו בחלופות זולות יותר.
גם מחירי הקפה, שהגיעו לשיאים חסרי תקדים בתחילת 2025 בגלל יובש בברזיל, ירדו בכ-12%–25% בהתאם לסוג (ערביקה ורובוסטה), תוסיפו לכל זה את התחזקות השקל מול הדולר ברמה של כ- 13%. עובדה זו הייתה על פניו אמורה להביא להוזלה במחירים. כי הרי באיזה מחיר אנחנו מייבאים את הרוב המוחלט של הסחורות? בדולר.
זאת אומרת, אם זול יותר לרשתות לייבא סחורות עקב הצניחה בשער הדולר, בעולם מתוקן, ההפרשים הללו אמורים להגיע לצרכן, ולהקל לו על הכיס.
אך כמו ששמתם לב, לא ממש חל שינוי עבורנו במחירי הסחורות שצויינו לעיל.
כאמור, תהליך זה היה אמור להביא להוזלה רחבה במוצרי הצריכה, אך בישראל, בשונה ממקומות אחרים הוא לא התממש במלואו, מה שמדגיש את הפער בין השוק הגלובלי לשוק המקומי.
מקור: Finviz
הגרף העליון מציג את מחיר הקקאו לאורך חמש שנים, שבהן המחיר נותר יציב עד שנת 2023 ואז זינק באופן חסר תקדים לשיא של מעל 12,000 דולר במהלך 2025.
לאחר הזינוק הקיצוני נרשמה צניחה חדה ומהירה חזרה לרמה של 3,300 דולר, המייצגת ירידה יומית של כ-4.5% במועד המוצג וסגירת מרבית הפער מהעלייה הגדולה.
הגרף התחתון מתאר את מחירי הקפה המציגים עלייה הדרגתית מאז 2021, תיקון ב-2023 וזינוק משמעותי לעבר שיא של מעל 400 דולר במהלך שנת 2025 המלווה בתנודתיות רבה בשיא. כיום המחיר עומד על 283.55 דולר לאחר ירידה יומית של 2.36%, מה שמצביע על מגמת היחלשות והתרחקות מהפסגה שנרשמה בשנה הקודמת תוך שמירה על רמות מחיר יציבות.
אי הוזלת המחירים לצרכן בישראל
למרות הצניחה החדה בעלויות הגלם, מחירי המוצרים המוגמרים בקצה- בסופרים, בחנויות הנוחות ובבתי הקפה, נשארו יציבים ואף עלו בחלק ניכר מהמקרים.
שוקולד, למשל, שהתייקר ב-10%–20% כשהקקאו היה יקר, לא חזר לרמותיו הקודמות גם כשהמחיר העולמי צנח.
חפיסת שוקולד טיפוסית נותרה במחיר של 9–16 שקלים על המדף (תלוי ברשת ובמותג), ומוצרי קפה כמו נמס או טורקי שמרו על רמות גבוהות למרות ירידה בהוצאות הייצור.
הסיבה העיקרית היא חוזים ארוכי טווח שנחתמו בזמנים של מחירים גבוהים, לצד רתיעה של החברות מלהעביר את ההוזלה לצרכן.
בהשוואה למדינות אחרות, כמו בארה"ב או בגרמניה, שם מחירי השוקולד אמנם לא ירדו במלואם אך נרשמה התמתנות מסוימת בגלל תחרות גבוהה יותר ומותגים פרטיים זולים, בישראל הפער גדול יותר, והצרכן ממשיך לשלם "פרמיה" קבועה גם כשהעלויות צונחות.
רווחי שיא של רשתות הקמעונאות והמזון
רשתות השיווק הגדולות בישראל רשמו ב-2025 רווחיות חריגה ושיאית, למרות ירידה קלה במכירות הכוללות.
שולי הרווח הגולמי טיפסו בממוצע ל-30% ואף יותר בחלק מהרשתות, והרווח הנקי גדל באחוזים דו-ספרתיים, והכול בזכות שמירה על מחירים גבוהים לצרכן לצד לחץ על ספקים והתייעלות פנימית.
כל זה קרה דווקא על רקע ירידת מחירי הגלם, מה שהפך את ההוזלה הפוטנציאלית לרווח נוסף עבור הרשתות במקום להקלה לצרכן.
בניגוד לכך, במדינות כמו צרפת או בריטניה, שבהן קיימת תחרות עזה יותר ופיקוח צרכני חזק, רווחיות הרשתות נשארה מתונה יותר והוזלות חלקיות כן הגיעו למדפים.
בישראל, הריכוזיות הגבוהה (כמה רשתות שולטות ב-80% מהשוק) מאפשרת לשמור על מרווחים גבוהים גם כשהעלויות יורדות.
מנגנוני התמחור שמונעים את ההוזלה
מנגנון התמחור בישראל פועל באופן א-סימטרי. ואני אסביר:
חברות המזון והרשתות מעלות מחירים במהירות כשהעלויות עולות (למשל, בגלל זינוק בקקאו), אך כשהעלויות יורדות (כמו בתקופה האחרונה) הן לא מורידות את המחירים בהתאמה, או עושות זאת באופן מינימלי ובאיחור רב.
התופעה הזו נובעת מחוזים ארוכי טווח, אסטרטגיית "המתנה" לתנודתיות נוספת ורצון לשמור על רווחיות. בנוסף, בישראל קיים פיקוח מחירים ממשלתי רק על מוצרים בסיסיים כמו חלב, לחם וביצים, אך לא על שוקולד, קפה או מוצרי קקאו, שהם מוצרים "לא חיוניים" מבחינת הרגולציה.
התוצאה היא שהשוק חופשי יחסית, אך הריכוזיות הגבוהה הופכת אותו ללא תחרותי דיו.
בהשוואה למדינות אחרות, באיחוד האירופי קיימים חוקי הגבלים עסקיים מחמירים יותר שמאלצים חברות להעביר הוזלות (למשל, דרך פיקוח זמני על מחירים בתקופות משבר), ובארה"ב התחרות בין יבואנים ומותגים פרטיים גורמת להוזלות מהירות יותר.
בישראל, ללא פיקוח רחב על מוצרים אלה, המנגנון הזה ממשיך להעמיס על הצרכן.
דוגמת השוקולד והקפה
בואו נקח כדוגמה את מקרי השוקולד והקפה.
בשוקולד, הדוגמה הבולטת היא חפיסות פופולריות שמחירן עלה ב-15%–40% ב-2024–2025 בגלל מחירי הקקאו שהתייקרו בגלל תנאי אקלים וסיבות נוספות, אך מחירו עבור הצרכן נשאר גבוה גם אחרי הצניחה של 50%–70% במחיר הגלם. בדיוק כך הצרכן משלם עדיין את המחיר הגבוה הישן.
בקפה, בתי הקפה, מוצרי נמס טורקי וחברות קפה נוספות, שמרו על מחירים גבוהים למדי, למרות ירידה בעלויות הפולים, מה שהוביל לירידה בביקוש מצד הצרכנים ש"מתפשרים" על איכות או כמות.
דוגמאות אלה מראות כיצד ההוזלה הגלובלית מתבזבזת בשרשרת האספקה.
בהשוואה בינלאומית, באירופה (כמו בגרמניה) מחירי השוקולד עלו פחות חדות וירדו מעט יותר ב-2025 בגלל תחרות גבוהה ויבוא זול.
ואילו בישראל – בשל תלות גבוהה ביצרניות גדולות – ההשפעה על הכיס גדולה יותר.
סיכום דוחות הקמונאיות
רגע לפני שמתחילים, תזכרו חוק, אם אתם לא מצליחים להבין מי הפרייאר בסיטואציה, כנראה שזה אתם.
בואו תבינו דרך הדוחות של חברות הקמונאיות כמה אנחנו הפרייארים, וכמה הן עושות קופה חריגה על הגב שלנו.
שופרסל
שופרסל, רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, סיכמה את שנת 2025 עם תוצאות רווחיות מצוינות שהגיעו לשיא, למרות ירידה מסוימת במכירות חנויות זהות.
הרווח הנקי שלה זינק והגיע לכ-657 מיליון ש"ח, עם שיפור משמעותי ברווח הגולמי (שעלה לרמה של כ-29.4% ברבעונים האחרונים).
ההצלחה נבעה בעיקר מעליית מחירים אגרסיבית שיושמה על ידי הרשת, מה שהגדיל את המרווחים על חשבון הצרכן הישראלי ששילם יותר עבור אותם מוצרים
שופרסל בחרה באסטרטגיה של רווחיות על פני נתח שוק, והצליחה לשמור על רווחיות גבוהה גם כשהלקוחות החלו לנדוד לרשתות זולות יותר.
רמי לוי
רמי לוי שיווק השקמה המשיכה להפגין צמיחה מרשימה ב-2025 עם הכנסות של כ-7.38 מיליארד ש"ח (גידול של כ-2.8%) ורווח נקי של כ-241 מיליון ש"ח.
למרות מדיניות "הסל הזול ביותר" שהרשת מקפידה עליה, הרווחיות הגולמית שופרה בזכות עליית מחירים זהירה אך עקבית במוצרים רבים, לצד הרחבת המותג הפרטי (שמגיע לכ-27% מהמכירות).
התוצאות החיוביות של הרשת מוכיחות שוב כיצד העלאות מחירים, גם אם בצורה מתונה יותר מהמתחרות, תורמות ישירות לרווחיות, על חשבון כיסו של הצרכן שממשיך לשלם יותר עבור סל הקניות הבסיסי.
ויקטורי
ויקטורי סופרמרקטים סיכמה את 2025 עם הכנסות של כ-2.58 מיליארד ש"ח (גידול של כ-5.4%) ורווח נקי של כ-44 מיליון ש"ח.
למרות הירידה במכירות חנויות זהות, הרשת הצליחה לשפר את הרווח הגולמי באופן ניכר (עד 26.2% ברבעונים מסוימים) בזכות סבב העלאות מחירים משמעותי שיושם במהלך השנה.
התוצאות החיוביות של ויקטורי מדגישות את הכוח של עליית המחירים כמנוע רווחיות מרכזי, גם כאשר חלק מהלקוחות עברו לרשתות זולות יותר.
ומי משלם את המחיר? הצרכן הישראלי.
יוחננוף
יוחננוף בלטה ב-2025 עם צמיחה חזקה בהכנסות – כ-4.6 מיליארד ש"ח (גידול של 12.6%) ורווח נקי של כ-210 מיליון ש"ח.
הרשת, שהעלתה מחירים באופן החד ביותר בענף (בחלק מהמוצרים מעל 40%), הגדילה את הרווחיות הגולמית והצליחה למשוך לקוחות גם תוך כדי כך.
התוצאות של יוחננוף הן דוגמה קלאסית לכך שהעלאות מחירים אגרסיביות מתורגמות ישירות לרווחיות גבוהה (4.6%), על חשבון הצרכן שספג את ההתייקרויות ללא אלטרנטיבה זולה מספיק.
סיכום כללי של הסקטור
סקטור רשתות הקמעונאות המזון בישראל סיכם את שנת 2025 עם תוצאות פיננסיות מצוינות במיוחד: הרווח התפעולי המצרפי של הרשתות הציבוריות זינק בכ-45% והרווח הנקי יותר מהוכפל לכ-1.2 מיליארד ש"ח, למרות גידול צנוע יחסית של כ-5% בהכנסות (נתונים מצטברים מדוחות החברות).
הסוד טמון בעליית מחירים רחבת היקף שיושמה על ידי כל הרשתות,מה שהגדיל משמעותית את הרווחיות הגולמית (בחלק מהרשתות מעל 29%) על חשבון הצרכן הישראלי.
בעוד חלק מהרשתות איבדו נפח מכירות בגלל נדידת לקוחות לזול יותר, כולן יצאו מרוצות מהשורה התחתונה.
הנרטיב הוא ברור, הרווחים הגבוהים של הענף ב-2025 נבנו על גבו של האזרח ששילם יותר עבור אותו סל קניות, בעוד הממשלה נותרה פסיבית והתחרות לא הצליחה לבלום את ההתייקרויות.
סיכום ומשמעויות
התמונה הכוללת ברורה ומדאיגה.
הירידה החדה במחירי חומרי הגלם לא מתורגמת להוזלה משמעותית לצרכן הישראלי, בעיקר בגלל מבנה שוק ריכוזי, מנגנוני תמחור א-סימטריים ופיקוח מחירים מוגבל שמתמקד רק במוצרים בסיסיים ולא בקשת רחבה של מוצרים.
הדוגמאות משוקולד, קפה ורווחי הרשתות מראות כיצד הצרכן ממשיך לשלם מחיר גבוה גם כשהעלויות העולמיות צונחות, מה שמחמיר את יוקר המחיה ומפחית את כוח הקנייה.
בהשוואה למדינות כמו ארה"ב, גרמניה או צרפת, שבהן תחרות גבוהה יותר, פיקוח צרכני רחב וחוקי הגבלים מחמירים מאלצים העברה מהירה יותר של הוזלות.
בישראל הפער גדול, והצרכן משלם "פרמיה ישראלית" קבועה.
המשמעות ארוכת הטווח היא חוסר אמון גובר בשוק, לחץ פוליטי להרחבת פיקוח מחירים או קידום יבוא מקביל ותחרות, ואזהרה כי ללא שינוי מבני, התופעה עלולה להתפשט למוצרים נוספים ולהמשיך לפגוע בכיס של כל אזרח.
