ענקיות הטכנולוגיה העולמיות נמצאות בעיצומו של מהלך פיננסי חסר תקדים המגדיר מחדש את מאזן הכוחות בשוק ההון הגלובלי, כאשר השקעות הון אדירות מופנות לבניית תשתיות בינה מלאכותית על חשבון יתרות המזומנים שלהן.
כתבתי עבורכם מאמר שמנתח את המסלול שעובר הכסף מהמאזנים של חברות הענן והתוכנה ישירות אל הכיסים של יצרניות השבבים, תוך חשיפת הפער המתרחב בין אלו שמשלמים על המהפכה לבין אלו שגוזרים את הקופון.
השתדלתי לייצר עבורכם תמונה חדה של המציאות הכלכלית החדשה שבה השקעה בתשתית פיזית הופכת למנוע הצמיחה המרכזי של יצרניות החומרה על חשבון הרווחיות המיידית של ענקיות הטכנולוגיה.
מרוץ החימוש של הביג טק
ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות נכנסו למרוץ חימוש תשתיות שאינו דומה לשום דבר שנראה בהיסטוריה המודרנית, כאשר סכומי העתק המופנים להשקעות הון, הידועות כ-Capex, משקפים הימורי ענק על עתיד המחשוב.
חברת אמזון (AMZN) מובילה את המגמה הזו עם השקעות המוערכות בכמעט 200 מיליארד דולר, בעוד שחברת מיקרוסופט (MSFT) מציגה קצב השקעות שנתי הנע בין 145 לבין 190 מיליארד דולר על פי הנתונים האחרונים.
במקביל, חברת גוגל (GOOGL) מקצה סכומים הנעים בין 175 לבין 185 מיליארד דולר לצורך הקמת מרכזי נתונים מתקדמים, וחברת מטא (META) משלימה את התמונה עם תקציב תשתיות של 115 עד 135 מיליארד דולר.
כל זאת מתקשר לכתבה שכתבתי לכם על השקעות ה-Capex הגדולות של הביג טק.
המספרים הללו אינם מייצגים רק צמיחה עסקית רגילה, אלא בין היתר דרישה קשיחה לסיליקון, תשתיות חשמל ואנרגיה בקנה מידה עולמי המשנה את מבנה ההוצאות של החברות הגדולות בעולם באופן בלתי הפיך.
לאן נעלם המזומן?
בחינת תזרים המזומנים החופשי, המייצג את הכסף שנותר בכיסה של החברה בסוף השנה לאחר ששילמה על כל הוצאותיה והשקעותיה, מגלה תמונה מורכבת עבור ענקיות התוכנה והענן.
השקעות העתק בתשתיות הופכות למעשה למשקולת החונקת את הרווחיות המזומנית של החברות הללו בצורה ניכרת.
חברת מטא מוציאה כמעט 138 מיליארד דולר על תשתיות פיזיות, מה שמותיר לה בסוף השנה תזרים מזומנים חופשי של 5 מיליארד דולר בלבד, נתון הממחיש עד כמה המרוץ לבינה מלאכותית שואב את יתרות המזומנים שלה.
חברת אמזון אף חוצה את הקו אל טריטוריה שלילית עם תזרים שלילי של 7 מיליארד דולר, עובדה המעידה על כך שהיא צפויה להוציא על תשתיות סכומים הגבוהים מהמזומן שהיא מייצרת מפעילותה השוטפת רק כדי לא להפסיד במלחמה על הענן. האירוניה המובהקת ביותר בגרף היא הפער בין התורים הקצרים של ענקיות הטכנולוגיה לבין התזרים העצום והיציב המצטבר אצל יצרניות השבבים.
ספקיות המוח של המהפכה
הנהנות המרכזיות מהוצאות העתק הללו הן החברות המספקות את המרכיבים הפיזיים של מהפכת הבינה המלאכותית, החל ממעבדי ליבה ועד רכיבי זיכרון מורכבים.
חברת אנבידיה (NVDA) ממשיכה להחזיק במעמד של ספקית הליבה המרכזית עבור מעבדי הגרפיקה המשמשים לאימון מודלים עבור כל ארבע הענקיות המרכזיות בשוק.
חברת ברודקום (AVGO) מתמקדת בבניית שבבים מותאמים אישית מסוג אסיק עבור חברת גוגל וחברת מטא, בעוד שחברת מארוול (MRVL) מבצעת תהליכים דומים של התאמה אישית עבור חברות אמזון ומיקרוסופט.
במקביל, חברת מיקרון (MU) ניצבת בחזית המרוויחות מהזינוק החד במחירי שבבי הזיכרון, המהווים רכיב קריטי בשרתי בינה מלאכותית, שכן ללא נפח זיכרון מהיר לא ניתן לממש את כוח העיבוד של המעבדים המרכזיים.
המוכרים גוזרים את הקופון
הצד הימני של הגרף חושף בבהירות את היעד הסופי של זרמי המזומנים האדירים, כאשר יצרניות השבבים הופכות את הוצאות הביג טק לתזרים מזומנים חופשי מרשים במיוחד.
חברת אנבידיה מובילה את המגמה עם תזרים מזומנים חופשי של 184 מיליארד דולר, סכום המשתווה כמעט לכל תקציב השקעות ההון השנתי של חברת גוגל כולה.
לצד המעבדים, קיימת חגיגה של ממש בקרב יצרניות הזיכרון כגון סמסונג עם 132 מיליארד דולר, חברת SK Hynix עם 110 מיליארד דולר,(החברות הן דרום קוראניות ולא ניתן לסחור בהם בבורסה האמריקאית, אך דרך תעודת סל DRAM) וחברת מיקרון עם 54 מיליארד דולר בתזרים חופשי.
שבוע שעבר כתבתי לכם בפירוט על תעודת הסל DRAM.
כפי שמיקרוסופט ציינה בדיווחיה, כמעט 25 מיליארד דולר מתקציב הבינה המלאכותית שלה הופנו ישירות לעלויות שבבי זיכרון, מה שמדגיש את הדומיננטיות של ספקיות הזיכרון המהיר במערך הרווחים.
חברת (TSMC (TSM, המייצרת בפועל את השבבים עבור מרבית השחקניות בתחום, נהנית מתזרים של 46 מיליארד דולר המבסס את מעמדה כחוליה קריטית בשרשרת הייצור העולמית.
מתוכנה לחומרה
הקשר הישיר בין שני חלקי השוק מיוצג על ידי החץ המקווקו בגרף, הממחיש כיצד 680 מיליארד דולר היוצאים מהכיסים של ענקיות התוכנה והענן הופכים ל-525 מיליארד דולר של מזומן נקי בכיסיהם של יצרני החומרה כ-83%!
נתון זה חושף את המלכוד האסטרטגי שבו נמצאות ענקיות כגון מיקרוסופט וגוגל, המחויבות להשקיע סכומי עתק כדי לשמור על מעמדן הטכנולוגי בעוד שעיקר הרווחים המזומנים מתרכזים אצל ספקיות הסיליקון והברזלים.
המצב הנוכחי מגדיר מחדש את יחסי הכוחות בתעשיית הטכנולוגיה, כאשר יצרניות החומרה אינן עוד רק ספקיות משנה אלא השותפות הבכירות שגורפות את נתח הארי מהערך הכלכלי המיוצר בתחום הבינה המלאכותית.
כל דולר שמושקע במרכזי נתונים עובר מסלול מהיר מהמאזנים של חברות הענן אל יתרות המזומנים של החברות המייצרות את התשתית הפיזית של העידן החדש.
קרדיט: COATUE
ביצועי שוק והשינוי במרכז הכובד
התנועות הפיננסיות הללו באו לידי ביטוי מובהק בביצועי המניות, כאשר מדד המוליכים למחצה רשם עלייה של יותר מ-65% מתחילת השנה.
חברת SK Hynix הציגה זינוק מטאורי של כ-171% בשל הדומיננטיות שלה בשבבי זיכרון מהיר שמיקרוסופט ואנבידיה צורכות בכמויות אדירות לצרכי אימון מודלים (כאמור ניתן להשקיע בחברה רק דרך תעודת הסל DRAM) חברת מיקרון (MU) רשמה עלייה של כ-169% כתוצאה מהמחסור העולמי בזיכרון ומהעלייה הדרמטית במחירי הרכיבים והאחסון בשוק העולמי.
חברת סמסונג הציגה תשואה של כ-118% לאחר שהצליחה לסגור פערים טכנולוגיים בייצור שבבי בינה מלאכותית, (גם היא רק דרך תעודת הסל (DRAM) בעוד שחברת TSMC הניבה תשואה של כ-29% בזכות ביקוש יציב וקשיח.
חברת אנבידיה (NVDA) הציגה תשואה מתונה יותר של כ-16% באותה תקופה, עובדה המצביעה על כך שחלק ניכר מההתלהבות של המשקיעים עבר מהמעבדים המרכזיים אל רכיבי הזיכרון והתשתיות ההיקפיות המהווים כעת את צוואר הבקבוק המרכזי בתעשייה.
בתמונה ניתן לקאות את המדד ה-SOX, שעלה ב66% מתחילת השנה.
קרדיט: TradingView
סיכום ותובנות אנליטיות
לסיכום, הניתוח המבני של מפת השקעות ההון ותזרימי המזומנים מעיד על שינוי עמוק שבו חברות התוכנה מממנות למעשה את הצמיחה האדירה של חברות החומרה והתשתיות.
המסקנה הסופית היא שענקיות הביג טק נמצאות במרוץ הישרדותי המחייב אותן להפנות את המזומנים שלהן לטובת יצרניות השבבים.
בעוד שהמשקיעים התמקדו בתחילה רק במעבדים הגרפיים, הנתונים העדכניים מראים כי הרווחים הגדולים והתזרימים היציבים נודדים לכיוון יצרניות הזיכרון והתשתיות הקריטיות שמסביב.
הנקודה המרכזית היא כי בשלב זה של המהפכה הטכנולוגית, המוכרים של הציוד והתשתיות הם המרוויחים הוודאיים ביותר מההשקעות המסיביות שמתבצעות בשוק, מה שיוצר הזדמנויות ואתגרים חדשים עבור המשקיע המנתח את שרשרת הערך של הבינה המלאכותית.
