כתבתי לכם אתמול על קרן העושר הנורווגית ועל ההתמודדות שלה עם ייסוף המטבע המקומי,
בואו נבין איך בימים אלו ממש, מתמודדים עם ייסוף השקל אל מול הדולר בישראל.
בעוד השקל החזק מטיב לכאורה עם הצרכנים הטסים לחוץ לארץ הוא יוצר משבר עמוק במגזר הייצוא ומאלץ את משרד האוצר לגבש תוכנית התערבות משמעותית.
הבנת מבנה המשק הישראלי חושפת מדוע עוצמת המטבע עלולה להפוך למלכודת לצמיחה הכלכלית ולפגוע אנושות במנועי הצמיחה המרכזיים של המדינה.
מציאות מוניטרית חדשה
שוק המט"ח המקומי רושם שינוי היסטורי כאשר לראשונה מזה שלושה עשורים שער החליפין של הדולר ירד מתחת לרף של שלושה שקלים והתייצב באזור 2.90 שקלים לדולר.
בשנת 2025 התחזק השקל מול הדולר בשיעור של 16% ומתחילת שנת 2026 נרשם ייסוף נוסף של מעל 9%.
כפי שניתן לראות בגרף המצורף מחודש יוני האחרון המגמה מאופיינת בירידה עקבית וחדה בשער המטבע האמריקאי שהשלים צניחה משמעותית משיאים קודמים.
בגרף ניתן לראות את הדולר יורד אל מול השקל מתחילת 2025 ועד עכשיו.
קרדיט: TradingView
כלכלת הייצוא בסיכון
ישראל מוגדרת ככלכלת ייצוא במהותה שבה הצמיחה תלויה במידה רבה ביכולת למכור סחורות ושירותים לשווקים גלובליים.
הייצוא מהווה כשיעור של 30% 35% מהתוצר המקומי הגולמי כאשר ענף ההייטק והטכנולוגיה הכולל תוכנה ושבבים וסייבר מהווה מעל 50% מסך הייצוא הכולל.
ייסוף השקל הופך את התוצר הישראלי ליקר יותר עבור לקוחות בעולם ובכך פוגע בתחרותיות הבינלאומית ומאיים על מקומות עבודה והשקעות ארוכות טווח.
מה הם הענפים שבהם אנחנו מובילים בייצוא? הייטק ובטחון.
שחיקת הרווחיות בהייטק
במגזר ההייטק, שחיקת הרווחיות כתוצאה מהתחזקות השקל מהווה איום ישיר על מרכיב הצמיחה של החברות, בשל המבנה הפיננסי המבוסס כמעט כולו על יצוא שירותים בדולר.
מכיוון שמרבית החברות מגייסות הון או מייצרות הכנסות בדולרים, אך משלמות משכורות, המהוות כ-70%-80% בדרך כלל מהוצאותיהן בשקלים, כל ירידה בשער החליפין מתרגמת באופן מיידי להתייקרות ריאלית בעלויות כוח האדם.
בניגוד לתעשיות מסורתיות שיכולות לגלגל עלויות על הלקוח, חברות הייטק פועלות בשוק גלובלי שבו המחיר מוכתב על ידי מתחרים הפועלים בסביבות מטבע יציבות יותר.
התוצאה היא ירידה תזרימית שמאלצת חברות רבות לצמצם גיוסים בישראל, להסיט פרויקטים למרכזי פיתוח בחו"ל שבהם העלות צמודה לדולר, ולצמצם את ההשקעה בחדשנות ארוכת טווח כדי לשמור על שורת הרווח המיידית.
השפעות על מגזר הביטחון
בניגוד למגזר ההייטק המסורתי, התעשיות הביטחוניות (כדוגמת רפאל, אלביט והתעשייה האווירית) חשופות למלכוד כפול ומורכב אף יותר לנוכח ייסוף השקל.
מחד, הן פועלות בזירה בינלאומית תחרותית ביותר מול ענקיות אמריקאיות ואירופאיות, שם כל התחזקות של השקל מייקרת את תו המחיר של המוצר הישראלי במונחים דולריים.
מצב זה מאלץ את החברות לספוג פגיעה קשה במרווחי הרווח כדי לשמור על רלוונטיות במכרזים, או להסתכן באובדן חוזים אסטרטגיים.
ולכן, בשונה מחברות תוכנה רזות, התעשיות הביטחוניות נסמכות על מערכי ייצור פיזיים כבדים בישראל. הישענות זו יוצרת רגישות גבוהה לעלויות האנרגיה, השינוע וחומרי הגלם המקומיים, שאינן פוחתות עם ירידת הדולר, ובכך נוצרת שחיקה מואצת ברווחיות התפעולית המאיימת על כושר הצמיחה וההשקעה במו"פ עתידי.
מדוע המחירים לצרכן מסרבים לרדת
בעוד שייסוף השקל אמור היה, בתנאי שוק תחרותיים, להוביל להוזלת מוצרים מיובאים ולריסון האינפלציה, המציאות בשוק הישראלי מלמדת על נתק מובנה בין שער החליפין לבין המחיר לצרכן.
כשל זה בולט במיוחד בענפים ריכוזיים כמו מזון, רכב וקמעונאות, שם היעדר תחרות מספקת מאפשר ליבואנים וליצרנים גדולים כדוגמת שטראוס, טמפו ושופרסל לשמור על רמת מחירים גבוהה ואף להעלותה. החברות נוטות לאמץ אסימטריה בתמחור, הן ממהרות לגלגל עלויות אל הצרכן בעת עליית מחירי הסחורות או היחלשות המטבע, אך נמנעות מעדכון מחירים כלפי מטה כאשר הדולר נחלש או כשמחירי חומרי הגלם בעולם יורדים.
המצב מחריף בשל התנהלותן של חברות השילוח והלוגיסטיקה המקומיות, אשר מפצות את עצמן על שחיקת הכנסותיהן הדולריות באמצעות ייקור עמלות שקליות.
כך נוצר מצב שבו היתרון הכלכלי של השקל החזק נבלם בדרכו אל המדף, ובמקום להקל על יוקר המחיה, הוא מתורגם להגדלת מרווחי הרווח של המונופולים והיבואנים הגדולים על חשבון הציבור.
חבילת הסיוע של האוצר והיערכות לתקופה של שקל חזק
לב חבילת הסיוע המתגבשת באוצר מתמקד בשיפור דרמטי של הפריון התעשייתי, מתוך הבנה שחדשנות טכנולוגית היא הדרך היחידה לפצות על שחיקת הרווחיות שיוצר השקל החזק.
התוכנית כוללת דרישה להרחבה משמעותית של המענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון להיקף של 350 מיליון שקל בשנה, לצד שיקום מסלול הייצור המתקדם באמצעות תוספת של 250 מיליון שקל, מהלך שנועד להטמיע אוטומציה וטכנולוגיות פורצות דרך בקווי הייצור המסורתיים.
בנוסף, מוצעת השקעה של 100 מיליון שקל במיזם Invest in Israel במטרה למשוך הון זר למשק.
המטרה הכוללת של צעדים אלו היא להפוך את המפעלים הישראליים ל"רזים" ותחרותיים יותר ברמה הגלובלית, כך שיוכלו לשמור על כדאיות כלכלית גם בסביבת שער חליפין נמוכה ומאתגרת.
הקלות בנזילות ומימון
במקביל להשקעות הישירות, חבילת הסיוע כוללת נדבך קריטי של הקלות בנזילות ובנגישות למימון, שנועדו להקל על מצוקת המזומנים של היצואנים מבלי להכביד באופן ישיר על תקציב המדינה.
המהלך המרכזי המוצע הוא החלת פחת מואץ, שיאפשר לחברות להכיר בירידת הערך של ציוד ומכונות בקצב מהיר יותר, ובכך לדחות תשלומי מס בשווי מוערך של כ-2 מיליארד שקל, צעד שנותר כרגע במחלוקת מול האוצר בשל השפעתו על הכנסות המדינה.
במקום לקבל החזר מס שנפרס על פני שנים, החברה מקטינה את חבות המס שלה כבר עכשיו, מה שמשאיר בקופתה מזומנים פנויים למימון פעילותה.
מהלך זה פועל למעשה כהלוואה ללא ריבית מהמדינה, חוסך לחברות את עלויות המימון היקרות שהיו נדרשות לגייס מהבנקים, ומאפשר ליצואנים לספוג את שחיקת הרווחים משער הדולר מבלי לעצור את גלגלי הייצור.
לצד זאת, התוכנית כוללת הקצאת 150 מיליון שקל לטובת ערבויות מדינה להלוואות תעשייתיות, כלי פיננסי שיאפשר למפעלים לקבל אשראי בנקאי בתנאים נוחים יותר ובתקופות החזר גמישות.
צעדים אלו נועדו לספק למגזר היצרני אורך נשימה תזרימי, המאפשר להם להמשיך בפעילותם השוטפת ולצלוח את תקופת השפל בשער הדולר מבלי להיקלע למשבר נזילות שיעצור את גלגלי הייצור.
מעבר לפתרונות המימון המיידיים, התוכנית מסמנת שינוי עמוק בתפיסה הכלכלית של התעשייה הישראלית, בהובלת נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי.
במקום להמתין להתערבות בשוק המט"ח או לזינוק מקרי בשער הדולר, האסטרטגיה החדשה גורסת כי יש להשלים עם מציאות של שקל חזק כנתון קבוע ולבנות משק תחרותי שמסוגל לשגשג גם בתנאים אלו.
הדרך לכך עוברת דרך השקעה מאסיבית באוטומציה ורובוטיקה שתוריד דרמטית את עלות הייצור ליחידה, ובמעבר מוצהר ממתן פלסטרים בדמות סיוע נקודתי וזמני לתוכניות רב-שנתיות רחבות היקף במיליארדי שקלים.
גישה זו שואפת להפוך את האיום המטבעי להזדמנות להתייעלות מבנית, שתבטיח את עליונותה של התעשייה המקומית בזירה הגלובלית ללא תלות בתנודות שער החליפין.
סיכום ותובנות
לסיכום, המשק הישראלי ניצב בפני צומת דרכים כלכלי שבו הייטק והתעשיות הביטחוניות, מנועי הצמיחה המרכזיים נאבקים בשחיקת רווחיות עמוקה בשל ייסוף השקל.
בעוד שהצרכן הישראלי אינו נהנה מהוזלת הייבוא בשל ריכוזיות וחוסר תחרות בשוק המקומי, היצואנים נאלצים להתמודד עם התייקרות ריאלית של עלויות הייצור והשכר.
חבילת הסיוע המתגבשת, הכוללת מענקי חדשנות, ערבויות מדינה והטבות מס, מסמנת שינוי אסטרטגי המדינה והתעשיינים נוטשים את הציפייה להתחזקות הדולר ועוברים להשקעה מאסיבית באוטומציה והתייעלות. המטרה היא לבנות תשתית תעשייתית חסינה המסוגלת לשמור על תחרותיות גלובלית ועל רווחיות גבוהה גם במציאות קבועה של שקל חזק.
