הפחתת הריבית הנוכחית על ידי בנק ישראל לרמה של 3.5%, עם צפי ל-2 הורדות נוספת עד לסוף השנה לרמה של 3%, מסמנת באופן רשמי את כניסתו של המשק המקומי למחזור של הקלות מוניטריות.
בסביבה כלכלית שבה מחיר הכסף הולך ויורד, כללי המשחק בשוקי ההון, הנדל"ן והצריכה משתנים לחלוטין. בעוד שעלויות המימון המצטמצמות מהוות בשורה חיובית עבור חברות עתירות חוב וענפים הרגישים לאשראי, הן מפעילות לחץ מיידי על מרווחי הרווחיות של המערכת הבנקאית והביטוח.
בואו ננתח את שינוי מגמה זה במשק, נמפה את הסקטורים שצפויים להוביל את גל העליות לעומת אלו שיפגעו בטווח הקצר, ונבחן את הדינמיקה המורכבת שבין ירידת התשואות להתנהגותו של השקל.
קרדיט: קובי וולף
זריקת מרץ לענף הנדל"ן
ענף הנדל"ן וחברות הבנייה מסומנים כמנצחים הגדולים של הפחתת הריבית, המהווה עבורם גלגל הצלה וזריקת מרץ משמעותית.
כסקטור עתיר מימון הנשען על הלוואות ענק לצורך הקמת פרויקטים, הירידה של ריבית בנק ישראל לרמה של 3.5% מכווצת בצורה דרמטית את הוצאות המימון של חברות הייזום.
ההקלה הזו בעלויות האשראי משפרת באופן מיידי את פרופיל הסיכון של הקבלנים, מאפשרת להם למחזר חובות בתנאים נוחים בהרבה, וצפויה לתמרץ בנייה חדשה ולהניע מחדש את גלגלי התעשייה.
לצד הקבלנים, הבשורה המרכזית מגיעה ישירות אל כיסם של ציבור הנוטלים והממחזרים, בדמות הקלה של שש ספרות בהחזר המשכנתא הכולל.
עם ירידת ריבית הפריים ל-5%, המהלך הנוכחי מייצר הפחתה מיידית בהחזר החודשי, ומקפיץ את החיסכון המצטבר מנקודת השיא של הריבית ל-338 שקלים בחודש (עבור משכנתא טיפוסית של מיליון שקל במסלול פריים).
לאורך חיי המשכנתא, מדובר בחיסכון דרמטי של יותר מ-100 אלף שקל, נתון משנה מציאות שצפוי להוריד את הלחץ ממשקי הבית, להחזיר את הקונים המהססים לשוק, ואולי, לעורר מחדש את הביקושים לדיור.
מנועי הצמיחה שמרוויחים מהכסף הזול
חברות הטכנולוגיה והצמיחה הן מהנהנות הראשיות מסביבת ריבית יורדת, בעיקר בשל האופן שבו השוק מתמחר את ערכן הכלכלי.
מודלים פיננסיים להערכת שווי חברות מבוססים על עיקרון ההיוון, תרגום של הרווחים שהחברה צפויה לייצר בעתיד הרחוק למונחים של כסף עכשווי.
כשהריבית במשק יורדת, מחיר הזמן נמוך יותר, ומשמעות הדבר היא שאותם רווחים עתידיים שווים הרבה יותר כיום.
עבור תעשיית ההייטק, שבה חברות רבות משקיעות הון עתק בצמיחה בהווה ומבטיחות פריצה כלכלית בשנים הבאות, ירידת הריבית מקפיצה את שוויין בעיני המשקיעים, מגבירה את התיאבון לסיכון ומקילה על גיוסי הון קריטיים.
במקביל לקומת המשרדים של חברות הטכנולוגיה, הבשורה מגיעה במהירות גם לרצפת המכירה של רשתות השיווק והקניונים.
סקטור הצריכה הקמעונאית, הכולל את חברות האופנה, המזון, המכוניות והחשמל, זוכה לרוח גבית חזקה כתוצאה ישירה מהקלת נטל החובות על הצרכן המקומי.
כאשר ההחזרים החודשיים על המשכנתאות וההלוואות הפרטיות מתכווצים, הלחץ הכלכלי על משקי הבית פוחת באופן מיידי.
הכסף הפנוי שנשאר לאזרחים בכיס אינו נשאר שם לאורך זמן, הוא מתגלגל במהירות חזרה אל השוק ומחולל קפיצה בביקושים ובפדיונות של רשתות השיווק, שנהנות מחזרתו של האפקט הצרכני.
מדד ת"א 90 ושוק האג"ח מחשבים מסלול מחדש
מדד מניות השורה השנייה, ת"א 90, מסתמן כאחד הנהנים המרכזיים מהפחתת הריבית ומשיכת תשומת הלב של הפעילים בשוק.
בניגוד לענקיות של מדד ת"א 35, הנהנות לרוב מחשיפה בינלאומית וממקורות מימון גלובליים מגוונים, החברות הבינוניות במדד ת"א 90 נשענות בעיקר על הכלכלה המקומית ועל אשראי בנקאי.
ירידת הריבית מקילה עליהן בצורה משמעותית ומכווצת את עלויות האשראי השוטפות שלהן.
במקביל, סביבת הריבית היורדת מפחיתה את האטרקטיביות של הפיקדונות הבטוחים, ומגבירה את תיאבון הסיכון של המשקיעים, שנוטים להסיט הון אל עבר מניות הביניים והצמיחה במטרה לייצר תשואה עודפת.
תנודה משמעותית נוספת נרשמת בשוק איגרות החוב, שבו מתקיים קשר הפוך ומובהק בין גובה הריבית לבין מחירי הניירות.
כשהריבית במשק יורדת, איגרות החוב הקיימות בשוק, המציעות למשקיעים את הריביות הגבוהות של המציאות הקודמת, הופכות לאטרקטיביות ומבוקשות יותר, מה שמוביל לזינוק במחירן.
יחד עם זאת, הכלכלנים מדגישים כי חלק ניכר מגל העליות באג"ח הארוכות כבר התרחש וגולם בציפיות השוק עוד לפני ההכרזה.
בשל כך, יחס הסיכון-תשואה באפיקים הארוכים הפך לפחות אטרקטיבי, וההמלצה המקצועית הנוכחית היא להתמקד במח"מ (משך חיים ממוצע) קצר-בינוני של כ-3 שנים, המאפשר ליהנות מהמגמה תוך הגנה מפני תנודתיות יתר.
הצד הפחות נוצץ של הכסף הזול, המפסידים מהורדת הריבית
הנפגעים המיידיים והבולטים ביותר מהפחתת הריבית הם המערכת הבנקאית וחברות הביטוח.
בשנים האחרונות, סביבת הריבית הגבוהה אפשרה לבנקים לרשום רווחי עתק חסרי תקדים, בעיקר הודות להתרחבות מרווח הריבית, הפער שבין הריבית המקסימלית שהם גבו מהציבור על הלוואות לבין הריבית הנמוכה שהם שילמו על הפיקדונות.
כעת, כשהריבית הרשמית יורדת, המרווח הפיננסי הזה נוטה להצטמצם במהירות, מה שמפעיל לחץ ישיר על שורת הרווח של הבנקים ופוגע ברווחיותם בטווח הקצר, במיוחד בעידן שבו התחרות על לב הלקוח הולכת וגוברת.
במקביל למוסדות הפיננסיים, המהלך מכה גם בכיסם של החוסכים הסולידיים והשמרנים במשק.
מי שבשנים האחרונות העדיף ליהנות מתשואות בטוחות ונטולות סיכון בפיקדונות בנקאיים או בקרנות כספיות, יגלה במהירות שהתגמול על הכסף שלו הולך ומתכווץ.
מציאות זו מאלצת את המשקיעים השמרנים לצאת מהבונקר הפיננסי ולחשב מסלול מחדש, חוסר האטרקטיביות של האפיקים הסולידיים דוחף אותם לקחת סיכונים גדולים יותר ולהסיט כספים נזילים חזרה אל שוק המניות התנודתי בחיפוש אחר תשואה.
בזירה הבינלאומית, החברות היצואניות בענפי התעשייה וההייטק מוצאות את עצמן בלב פרדוקס מורכב בעקבות החלטת בנק ישראל.
מצד אחד, יצואנים אלו, שמנהלים את הוצאותיהם השוטפות ומשלמים משכורות בשקלים, אך מוכרים את תוצרתם בדולרים או באירו, זקוקים נואשות לשקל חלש כדי להגדיל את שורת הרווח שלהם.
לפי הספר, הורדת הריבית אכן אמורה להשיג בדיוק את התוצאה הזו ולהחליש את המטבע המקומי, אך כאן טמון המלכוד, אם השקל יסרב לציית לתחזיות וישמור על עוצמתו בגלל כוחות חזקים אחרים בשוק, היצואנים יספגו פגיעה קשה ברווחיותם ויחמיצו את גלגל ההצלה שהיו אמורים לקבל.
במקביל לפרדוקס של היצואנים, המציאות המקרו-כלכלית החדשה מציבה אתגרים לא פשוטים גם עבור משקיעי החוץ.
צמצום פער הריביות בין ישראל למדינות המערב שוחק באופן ישיר את האטרקטיביות של איגרות החוב השקליות בעיני הקהל הבינלאומי. כתוצאה מכך, למשקיעים זרים יש כעת פחות תמריץ פיננסי להחזיק בנכסים שקליים, מה שעלול להוביל להפחתת החשיפה שלהם לשוק המקומי ואף ליציאת הון מהמשק.
מה צפוי לשקל ומדוע המשק יכול לנשום לרווחה?
על פי התיאוריה הכלכלית המסורתית, הפחתת ריבית אמורה להוביל באופן כמעט אוטומטי להיחלשות המטבע המקומי.
ההיגיון הכלכלי פשוט, כשהתשואה על השקל יורדת, פוחת התמריץ של משקיעים גלובליים להחזיק בו, והם נוטים להסיט כספים למטבעות זרים המציעים ריביות אטרקטיביות יותר.
אלא שהמציאות הכלכלית בישראל מורכבת בהרבה מחוקי הספר היבשים, והשקל הוכיח לא פעם חסינות ועוצמה מפתיעה גם מול הפחתות ריבית.
חסינות זו נשענת על נתוני יסוד חזקים של המשק, בהם העודף המבני בחשבון השוטף של המדינה וזרימת ההשקעות הבלתי פוסקת לענף ההייטק, לצד גורם מפתח דומיננטי במיוחד, השפעת וול סטריט.
כאשר הבורסות בארה"ב רושמות עליות, הגופים המוסדיים בישראל נאלצים למכור דולרים בהיקפי עתק ולקנות שקלים כדי לאזן את תיקי הפנסיה שלהם, מהלך שמקזז את השפעת הריבית ומחזק את המטבע המקומי.
בשורה התחתונה, מכיוון שהפחתת הריבית הנוכחית כבר הייתה צפויה ומגולמת ברובה בציפיות השווקים, התגובה המיידית של השקל צפויה להיות מתונה ומרוסנת.
עם זאת, האיתות הברור של בנק ישראל על כוונתו להמשיך במחזור ההקלות המוניטריות בהמשך השנה, עשוי להפעיל לחץ הדרגתי להיחלשות מסוימת של המטבע בטווח הבינוני.
במבט על, למרות שישנם ענפים שנפגעים בטווח הקצר מהמהלך, כמו המערכת הבנקאית או החוסכים הסולידיים, המגמה הכללית שהורדת הריבית מייצגת היא חיובית ומעודדת עבור המשק כולו.
מדובר בעדות חזקה לכך שהאינפלציה ויוקר המחיה מתחילים להתייצב תחת שליטה, וכי הבנק המרכזי פנוי כעת להסיט את כובד המשקל לתמיכה ישירה בפעילות הכלכלית, תדלוק מנועי הצמיחה והקלת הנטל על העסקים ועל האזרחים.
קרדיט: Shutterstock
הכלכלה הישראלית מחשבת מסלול מחדש
לסיכום, החלטת בנק ישראל לצאת לדרך של הקלות מוניטריות מהווה נקודה קריטית עבור המשק, ומאלצת את כל השחקנים, משקי הבית, החברות והמשקיעים להתאים את עצמם במהירות לכללי משחק חדשים.
בעוד שחברות הנדל"ן, תעשיית ההייטק והצרכן הפרטי מקבלים זריקת חמצן משמעותית בדמות הוזלת האשראי והחזרי המשכנתאות, המוסדות הפיננסיים והחוסכים השמרנים נאלצים להיפרד מעידן הרווחים הקלים והבטוחים.
בסופו של דבר, הצלחת המהלך תלויה ביכולתו של הבנק המרכזי לתמרן ברגישות בין שמירה על יציבות המטבע והמדדים לבין עידוד הפעילות הריאלית, אם המגמה תימשך והאינפלציה תישאר מרוסנת, המשק הישראלי עשוי למנף את הכסף הזול כדי לצאת לדרך חדשה של צמיחה, התאוששות ושגשוג כלכלי.
