שוק ההייטק הישראלי מציג תמונת מראה כמעט בלתי אפשרית, בזמן שהחברים שלכם מהייטק מספרים לכם על פיטוריהם ועמודי החדשות מתמלאים בדיווחים על גלי פיטורים כואבים בחברות התוכנה, התייעלות אגרסיבית בחסות מהפכת ה-AI ומחנק תקציבי שיוצר השקל החזק, הנתונים המחקריים מספרים סיפור הפוך לחלוטין.
שיא כל הזמנים בתעסוקה, הפער המרתק הזה מגלה כי מתחת לרדאר, קטר צמיחה חדש במשק שלנו משנה את כללי המשחק.
חברות התוכנה הקלאסיות והסטארט-אפים הצעירים מפנים זמנית את מרכז הבמה לטובת זינוק חסר תקדים בסקטור הדיפטק.
שם, התעשיות הביטחוניות המוצפות בהזמנות ויצרניות השבבים הנדרשות לעידן ה-AI, נהנות מביקושי שיא ומצליחות למשוך את השוק כולו למעלה, לפחות לעת עתה.
מה זה דיפטק?
המונח דיפטק (טכנולוגיה עמוקה) מתייחס לחברות שמפתחות פתרונות טכנולוגיים המבוססים על פריצות דרך מדעיות משמעותיות ואתגרים הנדסיים מורכבים.
בשונה מחברות תוכנה קלאסיות או אפליקציות, שיכולות להקים מוצר במהירות על בסיס קוד קיים, חברות דיפטק עוסקות בפיתוח של חומרה עמוקה ותשתיות פיזיות, שבבים, מערכות הגנה ואווירונאוטיקה, רובוטיקה מתקדמת, ביוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי.
פיתוחים אלו דורשים לרוב שנות מחקר ופיתוח ארוכות, השקעות הון אדירות וצוותים של מדענים ומהנדסי ליבה.
בעידן שבו הבינה המלאכותית הופכת כתיבת קוד פשוטה לנגישה לכולם, חברות הדיפטק מייצרות קניין רוחני שקשה מאוד להעתקה, וזהו בדיוק היתרון שהופך אותן כעת לעוגן היציב של התעשייה.
איך רשם ההייטק שיא תעסוקה רגע לפני הסערה?
כדי להבין את הפער המבלבל בין תחושת הפיטורים הקשה בשטח לבין החגיגה בדו"חות הרשמיים, חייבים להתחיל באפקט הדיליי הסטטיסטי, הנתונים המרשימים שמתפרסמים כעת משקפים את הרבעון הראשון של השנה בלבד (ינואר-מרץ), תקופה שבה השוק עוד רכב על מומנטום גיוסים חיובי, רגע לפני שגלי הפיטורים וצניחת הדולר של הרבעון השני הרימו ראש.
ואכן, תמונת המצב המאוחרת של אותם חודשים מציגה שיא תעסוקה מפתיע, מספר מועסקי ההייטק הישיר בישראל זינק ב-6.2% והגיע ל-424 אלף עובדים, המהווים 12% מכלל כוח העבודה במשק.
כאשר מרחיבים את היריעה למשרות טק, הכוללות גם אנשי טכנולוגיה ומחשוב במגזרים כמו בנקאות, בריאות או תקשורת, המספר חוצה לראשונה את רף ה-600 אלף ומטפס ל-604 אלף עובדים.
נתון מדהים זה, המהווה 17% מכלל המועסקים בישראל, מציב את השוק בעמדת זינוק מצוינת לקראת היעד הלאומי של 20% עובדי טק עד שנת 2035.
המומנטום החיובי של פתיחת השנה התבטא בצורה הברורה ביותר בליבת התעשייה, כאשר לאחר ירידה מדאיגה ברבעון האחרון של 2025, מחלקות המחקר והפיתוחחזרו לגייס ורשמו עלייה של 5.9% במספר עובדי הליבה.
אלא שהמציאות הכלכלית זזה מהר בהרבה מקצב האיסוף הסטטיסטי, ובזמן שהדו"ח מציג את הרוגע היחסי ששרר בתחילת השנה, בשטח כבר הגיעו גלי הפיטורים מאסיביים ששטפו את כותרות העיתונים בחברות התוכנה, לצד התחזקותו הקיצונית של השקל שהפכה את העובד הישראלי ליקר להחריד עבור משקיעים זרים. כאשר כל זה הגיעו לשיא רק במהלך הרבעון השני (אפריל עד יוני).
מלכודת ה-AI והשקל
שתי המשקולות הכבדות ביותר מפעילות לחץ נגדי כואב על חברות התוכנה והסטארט-אפים.
הראשונה שבהן היא מהפכת ה-AI והתחרות הבלתי מתפשרת על התייעלות, חברות טכנולוגיה רבות בארץ ובעולם, ובהן ענקיות כמו Wix, אמדוקס וסנטינל וואן, נפרדות ממאות ואלפי עובדים, לאחר שכלי בינה מלאכותית מתקדמים מאפשרים להן להפיק תפוקה זהה, ואף גבוהה יותר, עם פחות ידיים עובדות.
המשקולת השנייה, והייחודית לשוק המקומי, היא מלכוד השקל החזק, הסטארט-אפים הישראליים חיים ומגייסים הון בדולרים, אך נדרשים לשלם משכורות והוצאות בשקלים.
כאשר השקל מפגין עוצמה חריגה והדולר צונח לסביבת 3.12 שקלים, הערך השקלי של קופת המזומנים של החברות מתכווץ בן רגע.
התוצאה היא שהעובד הישראלי הופך לאחד היקרים ביותר בהשוואה העולמית, שילוב קטלני שמייצר מחנק פיננסי אמיתי, במיוחד עבור הסטארט-אפים הצעירים.
הדיפטק ועסקאות המיליארדים הביטחוניות שטורפות את הקלפים
הסיבה שההייטק הישראלי מצליח להציג נתוני שיא ברבעון הראשון של השנה אינה נעוצה בחברות האפליקציות או התוכנה המסורתיות, אלא כאמור, בזינוק מטאורי של סקטור הדיפטק, שרשם צמיחה חריגה של 15.4% בתעסוקה ותוספת של 12 אלף עובדים ברבעון אחד בלבד.
מנוע הצמיחה המרכזי של הסקטור הזה הוא התעשיות הביטחוניות (אלביט, רפאל והתעשייה האווירית), שנהנות מרוח גבית חסרת תקדים.
חוסר היציבות הגיאופוליטי העמוק בעולם, הלחימה המתמשכת באירופה והשינוי היסודי בתפיסת האיום בישראל מאז 2023, יצרו דרישה עולמית עצומה למערכות הגנה אווירית מתקדמות ולאמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם איומי רחפנים ומל"טים.
קרדיט: התעשייה האווירית
הביקוש העולמי האדיר הזה מתורגם בשטח לעסקאות ענק בשווי מיליארדי דולרים שנחתמו לאחרונה, ובהן עסקת המיליארדים של רפאל עם רומניה לאספקת מערכות הגנה, לצד חוזים אסטרטגיים רחבי היקף עם מדינות כמו הודו וויאטנם.
לחברות הביטחוניות הגדולות יש כיום צבר הזמנות פתוח המבטיח להן עבודה רציפה לעשור קדימה, והצורך הדחוף לעמוד בקצב האספקה מייצר גלי גיוס חסרי תקדים שמצליחים לבלוע את המפוטרים משאר ענפי ההייטק.
דוגמה מובהקת לעוצמת הבום הזה סיפק מנכ"ל אלביט, בוצי מכליס, שציין כי החברה קלטה לשורותיה לא פחות מ-2,000 עובדים בשנה האחרונה ומתכננת לגייס מספר זהה של מהנדסים ואנשי טכנולוגיה עד לסוף שנת 2026.
הדיפנס-טק הישראלי הופך למגנט של השוק
כדי להבין עד כמה התיאבון של השוק לטכנולוגיות צבאיות הוא חסר תקדים, מספיק להסתכל על ההנפקה הראשונית של חברת הרחפנים קאנדו דרונס.
החברה, שבה רמי לוי הוא בעל המניות הגדול ביותר (22.3%), הצליחה לגייס כ-19 מיליון שקל לפי שווי של כ-102 מיליון שקל.
הנתון המדהים במהלך הזה הוא העובדה שההנפקה הושלמה בהצלחה למרות שרואי החשבון של החברה הצמידו לדוחותיה הערת עסק חי (מונח חשבונאי שמטיל ספק ביכולתה הפיננסית של החברה) והזהירו מפני אי-ודאות גבוהה בהמשך פיתוח המוצרים.
אלא שבעידן הנוכחי, המשקיעים העדיפו להתמקד בפוטנציאל הקיים ובמספרים הקשיחים, הכנסות של 7 מיליון שקל ב-2025, צבר הזמנות מבטיח של 38 מיליון שקל, וזכייה טרייה במכרז של התעשייה האווירית בהיקף של כ-6.5 מיליון דולר.
הצלחת הגיוס של קאנדו דרונס מוכיחה כי השוק מוכן לבלוע סיכונים משמעותיים, כל עוד המוצר עונה על הביקוש העולמי הבוער לפתרונות אוויריים חכמים.
קרדיט: כלכליסט
האטרקטיביות הקיצונית של הסקטור הביטחוני הישראלי לא נעצרת רק אצל המשקיעים המקומיים, אלא מושכת לכאן את השחקנים הבינלאומיים המתוחכמים ביותר, ובראשם ענקית הדיפנס-טק האמריקאית Anduril.
החברה, שהחלה במהלכים מעשיים להקמת נציגות פיזית בארץ, נמצאת במגעים לגיוס עובדיה הראשונים בישראל, שכן הפוקוס של אנדוריל כאן הוא נטו פיתוח עסקי ומכירות, מטרתה היא לייצר ערוץ ישיר להטמעת מערכות הנשק האוטונומיות והתוכנות המתקדמות שלה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שהפכו לצרכני קצה קריטיים של טכנולוגיות שדה קרב.
כדי להאיץ את חדירתה, אנדוריל אף בוחנת קיצורי דרך אסטרטגיים בדמות רכישת סטארט-אפ דיפנס-טק ישראלי.
מהלך זה, המשלב כניסה ישירה לצד בחינת רכישות, מוכיח סופית שעבור ענקיות הטכנולוגיה העולמיות, האקוסיסטם הביטחוני של ישראל הוא כבר מזמן לא רק מקור לחדשנות, אלא יעד אסטרטגי עליון שחייבים לקחת בו חלק.
ולא רק הדיפנס טק, גם חברות השבבים
בעוד שמהפכת הבינה המלאכותית מאיימת על המודלים העסקיים של חברות התוכנה הקלאסיות ומאלצת אותן להצטמצם, היא בו-זמנית מחוללת בהלה לזהב חסרת תקדים בצד של החומרה והתשתיות.
מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית דורשים כוח מחשוב מפלצתי, מרכזי נתונים אדירים וחוות שרתים משוכללות כדי לרוץ.
במצב שבו כולם רצים לחפש זהב, מי שמרוויח הכי הרבה הם אלו שמוכרים את הטוריות והאתים, ובמקרה הזה, אלו הן חברות השבבים ויצרניות ציוד הבדיקה.
עוצמת השינוי הטקטוני הזה באה לידי ביטוי ישיר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, חברות כמו טאואר , המייצרת שבבים, שממש לאחרונה סגרה עסקה עם הענקית מארוול (MRVL) ונובה, המפתחת מערכות מדידה קריטיות לתהליכי הייצור של שבבים, רכבו על גל הביקושים העולמי בוול סטריט והתברגו בעשירייה הפותחת של החברות הגדולות ביותר בבורסה המקומית.
הפריחה המטורפת הזו מבהירה שהשוק משנה את הפוקוס שלו, חברות התוכנה והאפליקציות, שהיו חביבות המשקיעים במשך עשורים, מפנות את מקומן לטובת חברות חומרה יציבות עם ברזלים פיזיים וקניין רוחני עמוק.
חברות אלו מייצרות כיום ביקושים חריגים לאנשי פיתוח והנדסה, ומהוות יחד עם התעשיות הביטחוניות את חבל ההצלה שמונע משוק התעסוקה בהייטק לקרוס.ֿ
קרדיט: שלומי יוסף
שוק אחד, שתי מציאויות והחבל הדק שביניהן
בשורה התחתונה, שוק ההייטק הישראלי חווה ארגון מחדש ומשנה את פניו לחלוטין, בתהליך המורכב משני כוחות מנוגדים.
מצד אחד, הגיוון הייחודי של האקוסיסטם המקומי מוכיח שהתעשייה אינה מקשה אחת, בעוד שחברות הסטארט-אפ הצעירות ותחום התוכנה הקלאסי חווים טלטלה עמוקה ומחנק פיננסי בגלל מהפכת ה-AI והשקל החזק, חברות הענק הרב-לאומיות והתעשיות הביטחוניות משמשות כבלם זעזועים ומאזנות את התמונה בזכות כיסים עמוקים וצבר הזמנות חסר תקדים.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מאפקט הדיליי הסטטיסטי, הנתונים המעודדים הנוכחיים מציגים רק את תמונת המצב של הרבעון הראשון, לפני שגלי הקיצוצים המאסיביים ושיאי שער השקל של הרבעון השני הטיחו את המציאות המורכבת בפניו של הענף.
בעוד שסקטור הדיפטק, החומרה והשבבים חווה בום מטורף שמושך כרגע את השוק כולו למעלה ומייצר שיא תעסוקה היסטורי, הדו"חות הבאים הם אלו שיקבעו האם מדובר בחוסן מבני ארוך טווח, או שמא מדובר רק ברוגע זמני שלפני סערה גדולה יותר.
